יוגה בחיפה
איינגאר יוגה
מדיטציה
רייקי
הומאופתיה קלאסית
מערכת שעות ותעריפים
גלריה
מאמרים
תנוחות יוגה
פסי פייג
הכשרת מורים ליוגה
קורס מורים ליוגה
קורס מורים מתמחים
צוות
בלוג
צור קשר

לתיאום שיעור התנסות

050-7259930
רח' לבונה 3, חיפה


בעיני המתבונן

/ דייויד לייף

דרישטי היא טכניקה שמפתחת את הריכוז ומלמדת איך לראות את העולם כפי שהוא. בני האדם הם בעיקרם יצורים ויזואליים. כמו שכל מתרגל יוגה גילה, אפילו באמצע תרגול אני מוצאים את עצמנו מתבוננים בתנוחה, בתלבושת, או בתסרוקת של התלמיד במזרון שלידנו. אנו מתבוננים בחלון או בעור המתקלף לנו בין האצבעות ברגליים, כאילו דברים אלה הם יותר מעניינים מריכוז הוויית האל. ואז! לאן שעינינו פונות, גם תשומת הלב שלנו פונה.  
תשומת הלב שלנו הוא הדבר החשוב ביותר שיש לנו, והעולם הוויזואלי יכול להיות ממכר, מגרה מדי, ופיתיון מכשיל לרוחניות. ההרגל של האחיזה בעולם הוא כל כך נרחב שהמורה הרוחני אושו כינה מושג בשבילו:  "Kodakomania". אם יש לכם ספק בכוח של התמונה הויזואלית והערך של תשומת הלב שלכם, רק תחשבו על ביליוני הדולרים שחברות הפרסום מוציאות על צילום כל שנה.
כאשר אנו נמשכים לתצוגה החיצונית של הדברים, הפראנה שלנו נשאבת מאיתנו כל עוד אנו סורקים את המראות המגרים. לתת לעיניים שלנו לרחף רק מרחיק אותנו מהיוגה. כדי לבטל את ההרגל הזה, צריך לשלוט ולמקד את תשומת הלב, אלו עקרונות בסיסיים בתרגול היוגה. כאשר אנו שולטים ומכוונים את המיקוד, קודם את העיניים ואז את תשומת הלב, אנו משתמשים בשיטה יוגית שנקראת דרישטי.
הפופולאריות וההשפעה של שיטת אשטנגה ויניאסה ביוגה, שנלמד ע"י Sri K. Pattabhi Jois כבר יותר מ 60 שנה, הציגה את ה דרישטי לאלפי מתרגלים. במובן פשוט, שיטת דרישטי משתמשת במבט לכיוון מסוים של העיניים כדי לשלוט בתשומת הלב. בכל תנוחה באשטנגה, מלמדים את התלמידים לכוון את המבט לאחת מ 9 נקודות.
לדוגמה, בתנוחת Urdhva Mukha Svanasana (כלב ראש למעלה) אנו מביטים בקצה האף: Nasagrai Drishti. במדיטציה ובתנוחת Matsyasana (דג), אנו מביטים לצ'אקרה אג'נה, העין השלישית: Naitrayohmadya (Broomadhya) Drishti. בתנוחת Adho Mukha Svanasana (כלב ראש למטה), אנו משתמשים ב Nabi Chakra Drishti, מבט לטבור. אנו משתמשים ב Hastagrai Drishti, מבט ביד בתנוחת Trikonasana (תנוחת המשולש). ברוב תנוחות הכיפוף הקדמי בישיבה, אנו מביטים בבהונות: Pahayoragrai Drishti. כאשר אנו מתפתלים ימינה או שמאלה בתנוחות כיפוף קדמי בישיבה,אנו מביטים הרחק לכיוון של הפיתול, ומשתמשים ב Parsva Drishti. בתנוחת Urdhva Hastasana, התנוחה הראשונה בברכות לשמש, אנו מביטים לאגודלים ומשתמשים ב Angusta Ma Dyai Drishti. בתנוחת  Virabhadrasana I(לוחם I) אנו משתמשים ב  Urdhva Drishti, מבט למעלה עד אין סוף. בכל אסאנה, הדרישטי המוגדר עוזר בריכוז,עוזר בתנועה ועוזר לכוון את הגוף הפראני (האנרגטי).
המשמעות האמיתית של המושג דרישטי היא לא רק בהיבט של האסאנה. בסנסקריט, המושג דרישטי יכול להתכוון למראה, נקודת מבט, או חוכמה ותבונה. הכוונה בשימוש בדרישטי בתנוחות היא לשרת אותנו גם בשיטת אימון וגם כמטפורה לכיוון התודעה לכיוון הרעיון של אחדות. דרישטי מסדרת את מכשיר התפיסה כדי להכיר ולהתגבר על הגבולות של הראיה "הנורמאלית".
עינינו מסוגלות לראות רק עצמים שמולנו אשר מחזירים אור בספקטרום הנראה לנו, אבל יוגים מחפשים לראות את האמת הפנימית אשר לא נראית באופן נורמאלי. אנו נעשים מודעים על איך המוח שלנו גורם לנו לראות מה שאנו רוצים לראות – הצגה של הרעיונות המוגבלים שלנו. בדרך כלל הם ההשקפות שלנו, הדעות הקדומות, וההרגלים אשר מונעים מאיתנו לראות אחדות. דרישטי היא שיטה שנועדה לחפש את הנשגב בכל מקום – ובכך כדי לראות נכון את העולם הסובב אותנו. בדרך זו, דרישטי נהפכת לשיטה לסילוק הבורות אשר מסתירה את הראיה האמיתית, שיטה אשר נותנת לנו לראות את האל בכל מקום.
כמובן, השימוש המודע בעניים באסאנות אינו מוגבל רק לאשטנגה ויניאסה. בספר אור על פראניאמה, לדוגמה, ב.ק.ס אייננגאר אומר "לעיניים יש תפקיד בולט בתרגול של האסאנות". למרות השימוש בה באסאנות, דרישטי מיושמת בתרגולים נוספים ביוגה. בשיטת kriya(ניקיון) של trataka, או הסתכלות על נר, העיניים נשארות פקוחות עד אשר דמעות נוצרות. שיטה זו לא רק נותנת לעין שטיפה אלא מאתגרת את התלמיד לתרגל הימנעות מדחפים מודעים – במקרה זה, הדחף למצמץ.
לפעמים בתרגול מדיטציה ופראניאמה העיניים נשארות חצי פקוחות והמבט מכוון למעלה לעין השלישית או לקצה האף. בבהוג'ואד גיטה(פ1.13) קרישנה מורה לארג'ונה, "אדם צריך להחזיק את גופו ואת ראשו זקופים בקו ישר ולהסתכל על קצה האף". כאשר משתמשים בהסתכלות הפנימית, לפעמים נקראת Antara Drishti, העפעפיים סגורות וההסתכלות היא פנימה ולמעלה לכיוון האור בעין השלישית. כמו שאיינגאר אמר, "סגירת העיניים... מכוונת את המתרגל למדיטציה על עצמו אשר הוא אכן העין של העין... והחיים של החיים".
נקודות ב דרישטי
כמו בכל השיטות הרוחניות, עם דרישטי יש סכנה של בלבלול השיטה עם המטרה. יש להקדיש את השימוש בגוף (כולל העיניים) להעלאה של הזהות שלך איתו. כאשר אתם מסתכלים על עצם בתרגול שלכם, אל תתמקדו עליו עם מבט חזק. אלא, תשתמשו במבט רך, תסתכלו דרכו לכיוון הראיה של אחדות קוסמית. רככו את המיקוד כדי לשלוח את תשומת הלב מעבר למראה החיצוני לכיוון המהות הפנימית.
אף פעם אל תאלץ את עצמך להסתכל בדרך שמאמצת את עינייך, מוחך, או גופך. לדוגמה, בהרבה תנוחות כיפוף לפנים בישיבה, נקודת המבט היא לכיוון הבהונות. אבל הרבה מתרגלים, בכמה משלבי ההתקדמות שלהם, חייבים לשמור לא ליצור כיווץ חזק בעורף כי אז אי הנוחות מהממת את התודעות האחרות. לא כדאי לאמץ את המבט מוקדם מדי, אלא לתת לזה להתפתח עם הזמן.
ככלל, מתרגלים צריכים להשתמש בשיטות מבט חיצוניות bahya שונות במהלך תרגול תנוחות חיצוניות, כולל אסאנות, kriyas(תרגולי ניקיון), seva(עבודת שירות של קארמה יוגה), ו bhakti(מסירות); יש להשתמש במבט פנימי (antara) כדי לחזק את התרגול המהורהר והמדיטאטיבי. אם אתם סוגרים את העיניים במהלך תרגול ומתמקדים בדרמות ובסיבוכים של החיים במקום להיות מסוגלים לשמור מיקוד ניטראלי ומנותק, בססו מחדש מבט חיצוני. מצד שני, אם המבט החיצוני מפריע לך בריכוז, אולי יש צורך בתיקון פנימי מכוון.
מבט קבוע יכול לעזור רבות בתנוחות שיש בהן שיווי משקל כמו תנוחת העץ Vrksasana, תנוחת הנשר Garudasana, תנוחת לוחם III(III Virabhadrasana), ובכמה שלבים בתנוחת Hasta Padangusthasana. בקיבוע המבט בנקודה קבועה, אפשר לשער את המאפיינים של הנקודה, נהיית קבועה ומאוזנת. ביתר חשיבות, ישום קבוע של דרישטי מפתח ekagraha – מיקוד בנקודה יחידה. כאשר אתם מגבילים את המיקוד הוויזואלי לנקודה אחת, תשומת הלב שלכם לא נודדת מאובייקט אחד לשני. בנוסף, בלי ההסחות דעת האלו, יותר קל להבחין בשוטטות הפנימית של תשומת הלב ולשמור על איזון בין המיינד והגוף.
דרישטי- הראיה האמיתית
לאורך ההיסטוריה של היוגה, תפיסה אמיתית וברורה הייתה גם התרגול וגם המטרה של היוגה. בבהוג'ווד גיטה, קרישנה אומר לתלמידו ארג'ונה, " אתה לא יכול להביט עליי עם עינייך, הנני נותן לך את העין השמימית, הבט ביוגה הגאה" (11.8).  ביוגה הקלאסית, ביוגה סוטרות, פטנג'לי מציין שבראיית העולם, אנו נוטים לא לראות את המציאות בבהירות, במקום אנו הולכים שולל בגלל הטעות של התפיסה המוטעית. בפרק II פסוק 6, הוא אומר שאנו מבלבלים את הפעולה של הראיה לקשר בין הפעולה של הראיה, העצם שנראה, והזהות של הרואה וזה המקור הגורם לסבל. הריפוי שלו לסבל הוא לראות את העולם שסביבנו נכון.
איך אנו אמורים לעשות את זה? על ידי שמירת מיקוד ארוך, ממושך ומאוחד על המטרה של היוגה: Samadhi, או ספיגה מוחלטת לתוך purusha. התרגול של דרישטי נותן לנו שיטה שנוכל לפתח תשומת לב ממוקדת בנקודה אחת. המתרגל בהתא יוגה משתמש בסוג של "ראית רנטגן" אשר מכיל viveka (הבדלה בין "ראיה אמיתית" ו"ראיה גלויה, לא אמיתית") ו vairagya (ניתוק מהזהות הבדויה של כלי הראיה או מה שנראה). תעיית הזהות הבסיסית הזו נקראת avidya (בורות), והבן זוג שלו, vidya, היא הזהות האמיתית שלנו.
המתרגל בבהקטי יוגה משתמש בדרישטי בצורה אחרת לגמרי, הפניית מבט אוהב, משתוקק ובאופן תדיר לאלוהים. בדרך הדמיון רואים את האל בצורה של קרישנה, וכל העולם נהיה Prasad (הזנה מקודשת). בשני המקרים האלה, דרישטי מביאה סוג של ראיה יוגית מוגברת אשר מאפשרת לנו לראות מעבר לשוני חיצוני (asat) בסנסקריט לתמצית האמת הפנימית (sat). אם אנו מסירים את הבורות על ידי תרגול זה, אנו נוכל לראות מעבר לטעייה ואשליה.
כאשר אנו מטעינים את עינינו עם ראיה יוגית, אנו רואים את עצמנו האמיתיים. כאשר אנו מביטים באחרים, אנו תופסים את הצורה שלנו, אשר היא אהבה עצמה. אנו לא רואים עוד את הסבל של אחרים נפרד מהסבל שלנו. לבנו מתמלא חמלה לנפשות הנאבקות לחפש שמחה. המבט היוגי עולה מתשוקה עזה למטרה נעלה של מודעות מאוחדת, להפך ממניעים אגואיסטיים אשר יוצרים הפרדה, הגבלה, שיפוט וסבל. כמו בכל תרגול יוגה, דרישטי משתמשת במתנה המבורכת של גוף האדם והמיינד כנקודת התחלה לחיבור לפוטנציאל המושלם שלנו – המעיין שהוא המקור של הגוף והמיינד. כאשר אנו מנקים את המבט ממסך ההרגלים, דעות, רעיונות, וההשלכה על מה אמיתי ומה לא, אנו מביטים מעבר לשוני חיצוני לקראת האמת המוחלטת.     המאמר תורגם מהמגזין YogaJournal.com.
שינוי גודל גופנים
ניגודיות