יוגה בחיפה
איינגאר יוגה
מדיטציה
רייקי
הומאופתיה קלאסית
מערכת שעות ותעריפים
גלריה
מאמרים
תנוחות יוגה
פסי פייג
הכשרת מורים ליוגה
קורס מורים ליוגה
קורס מורים מתמחים
צוות
בלוג
צור קשר

לתיאום שיעור התנסות

050-7259930
רח' לבונה 3, חיפה


ויגיאנה בהאירוה – תרגום ועריכה פסי פייג

הטקסט של  הויגיאנה בהאירוה - התודעה המקודשת, הועבר לפי המסורת של השאיויזם הקשמירי מהאל שיוה עצמו לאלה שאקטי . הטקסט מציע דרכים למדיטציה שדרכן יוכל המתרגל להגיע למצב תודעה טרנסנדנטי ולראיית המציאות האולטימטיבית בה משתקפת התודעה הקוסמית בכל דבר ביקום. אין לדעת במדויק את תאריך כתיבת הטקסט אך משערים שהויגיאנה בהאירוה נכתבה כנראה בסביבות המאה השביעית לספירה. הטקסט מייצג את תמצית התורה, נוגע בשורשיה העמוקים ביתר של הרוח ומביא גישה מקורית ומיוחדת המשלבת חשיבה, רגש, ותחושה ככלים לדרך רוחנית. הטקסט מכוון לגעת בעולם באופן עמוק ולראות בכל דבר את הנצחי. אין הצעה לברוח למקומות מבודדים ולפרוש מן העולם כדי לעלות במדרגות הרוח.  התרגול המוצע אינו שייך לשום פולחן או טקס אלא מתמקד בעיקרו ביכולת לקיים תודעת אני במפגש עם המציאות היומיומית ובהבאת תשומת הלב שלנו לראיית המקודש כנמצא ונוכח בכל דבר, בנשימה, בתחושה, ברגש ובמחשבה.הייחודיות של טקסט זה טמונה בעובדה שגם רגשות קשים ושליליים עוברים כינון מחדש והופכים להיות דרך יוגית. בדרך זו, רגשות כמו קנאה, חרדה, אלימות, פחד והשלכה הופכים להיות רגעים בהן מתקיימת באופן פוטנציאלי האפשרות להתבוננות פנימה ויצירת חדות שלמה של האישיות המסוגלת לנתב גישה לתודעה קוסמית דרך רגשות אלו.המתרגל בשאיויזם הקשמירי אינו דוחה על הסף שום היבט של החוויה האנושית אלא רואה בה שער לעבור דרכו למצבים מיסטיים. באופן זה כל דבר יכול להפוך להיות דרך וכל מצב הוא מדיטציה. אין הפרדה, כך שחומת הדואליות נמוגה ומתמוססת. בטקסט מתקיים דיאלוג בין שיוה ושאקטי (המופיעים בשמות בהאירוה ובהאירוי) המייצגים לחילופין את האלוהות והבריאה, את התודעה והאנרגיה, את העיקרון הזכרי והנקבי כביטוי והשתקפות לתודעה הקוסמית העליונה. שיוה עונה לאלה שאקטי על שאלותיה.מידותיו של בהאירוה- שיוה, הן טרנסנדנטיות, טבעו עילאי ולכן אינו ניתן לתיאור. גם בהאירוי עשויה מחומר הטבע העילאי. בהאירוי באמת היא גם בהאירוה. היא אינה יכולה להיות נפרדת ממנו כמו שאש אינה נפרדת מחומה וחלב אינו נפרד מלובנו. בהאירוי ׁ(שאקטי) היא הכלי המאפשר לאדם להכיר את טבעו האמיתי (טבע בהאירוה - התודעה ) ולחוות אותו. אם כך, החוכמה של שיוה ושאקטי אינה נפרדת. הם מביעים את עצמם דרך משחק ויצירתיות בתודעה נצחית. המופע של כל הדברים, קשור לתודעה נצחית, נכלל בתוכה ומוטמע בתוכה. כפי שהאש מורגשת דרך חומה, כך שיוה יכול להיות מובן דרך עזרתה של שאקטי. שאקטי היא השער, הפתח, דרכו אפשר להבין את שיוה. עולם התופעות מהווה שער לתודעה. כל הדברים עולים וצומחים מתוך התודעה. זהו העיקרון העילאי. משוררי הטאנטרה מדברים על ההכלה של כל הנמצא, של כל היקום, בתוך העצמי. אחרי הסבר זה, שואלת האלה איך להשיג את ההכרה הזו. בתשובתו מתאר בהאירוה  112 דהרנות, שהן טכניקות ריכוז ומדיטציה המהוות, כל אחת בפני עצמה, דרכים להגיע אל ההכרה העליונה המקודשת. שיוה עונה לאלה שאקטי על שאלותיה:                                                                  ויגיאנה בהאירוה - הטקסט המקורי *     דוי שואלת:   הו שיוה, ממשותך מהי ? מהו יקום מופלא זה ? מה מכיל הזרע ? מיהו זה הנמצא במרכזו של גלגל היקום ? מהם החיים המשתקפים בכל התופעות מעבר לכל צורה ? איך נוכל לחדור אליהם במלאות, מעבר לחלל ולזמן, מעבר להגדרות ותיאורים ? הסר את כל ספקותיי !   שיוה עונה:  
  1. הו הזוהרת, החוויה הזו יכולה לעלות בין שתי נשימות. אחרי השאיפה ומייד אחרי הנשיפה - החסד.
  2. כשהשאיפה עולה מלמטה למעלה ושם מתעקלת מלמעלה מטה - דרך שתי ההשתנויות -הכירי.
  3. או כשהשאיפה והנשיפה מתמזגות, בשנייה זו ממש, געי במרכז(ליבך) מלא האנרגיה, נטול האנרגיה.
  4. או כשהנשיפה בחוץ במלואה ונפסקת מעצמה, או במלואה בפנים  ופוסקת - במרווחים אוניברסאליים שכאלה, האני הקטן מתפוגג ונמס. דבר זה יהווה קושי רק ללא טהור.
  5. ראי את הווייתך (ליבתך) כקרני אור העולים ממרכז למרכז במעלה עמוד השדרה וכך עולה חיות בתוכך.
  6. או במרחב שבין החוליות - חושי זאת כברק.
  7. דוי, דמייני את אותיות הסנסקריט במרכזי מודעות  הרי דבש אלו, קודם כאותיות, אחר כך בצורה מעודנת יותר כצלילים, אזי כתחושה מעודנת ביותר. אחר כך הניחי להם, היי חופשייה.
  8. הביאי את תשומת ליבך אל בין הגבות, אפשרי לנפש להיות לפני המחשבה. הניחי לצורה המלאה במהות הנשימה לעלות לכתר הראש ומשם להישטף כאור.
  9. או ראי בעיני רוחך את חמש העיגולים הצבעוניים בזנבו של הטווס כחמש חושייך בחלל חסר הגבולות. עתה אפשרי ליופיים להתמוסס בתוכך. באותו אופן - בכל נקודה במרחב או על הקיר - עד שהנקודה מתפוגגת. כך תתממש משאלתך לאחר.
  10. עיניים עצומות. ראי את הווייתך הפנימית לפרטיה. כך ראי את טבעך האמיתי.
  11. הביאי את מלוא תשומת ליבך אל נים הלוטוס העדין במרכז עמוד השדרה שלך. בכך השתני.
  12. נעלי את שבעת הפתחים בראשך באמצעות ידייך, החלל בין עינייך הופך לכולל הכול.
  13. נגיעה קלה כנוצה בגלגלי העיניים, קלילות ביניהם פותחת אל הלב ושם ממלאה את היקום.
  14. רחצי במרכז הצליל המתמשך של מפל מים. או שימי אצבעותייך בתוך האוזניים, הקשיבי לצליל הצלילים.
  15. השמיעי צליל כמו א-ו-מ באיטיות. כשהצליל מגיע למלאות, כך גם את.
  16. בתחילת הצליל של כל אות והיזקקותה ההדרגתית - התעוררי.
  17. כשאת מקשיבה לכלי מיתר, שמעי את אחדות הצליל המרכזי שלהם. כך היי נוכחת בכל.
  18. השמיעי צליל בקול רם ואח"כ פחות ופחות בקול עד שרגש מעמיק לתוך ההרמוניה השקטה הזו.
  19. דמייני את הרוח בתוכך ומחוצה לך בעת ובעונה אחת עד שכל היקום הופך להיות רוחי.
  20. דוי נדיבה, היכנסי לנוכחות אתרית הנמצאת ונוכחת הרבה מעל ומעבר, לצורתך.
  21. הניחי את יסודות הנפש שלך בעדינות לא מבוטאת ממעל, מתחת ובתוך ליבך.
  22. ראי את כל שטח הצורה הנוכחית שלך כחלל חסר גבולות.
  23. חושי את היסודות שלך, עצמות, בשר, דם - מלאים בתמצית קיומית.
  24. דמייני את צורתך הסבילה (הפאסיבית) לחדר ריק עם קירות של עור- ריק.
  25. הו המבורכת, כשהחושים נטמעים בלב, געי בליבת הלוטוס.
  26. בפרימת המחשבות, שכני בליבה - עד אשר.
  27. בזמן פעילות יומיומית רגילה התרכזי בין שתי נשימות וכך בתרגולך, תוך ימים מספר, היוולדי מחדש.
  28. התרכזי באש העולה דרך צורתך מבהונות הרגליים במעלה הגוף ושורפת אותו לאפר, אך לא אותך.
  29. תתבונני על מה שנקרא העולם וראי אותו נשרף לאפר והפכי להוויה על-אנושית.
  30. חושי את צורות היצירה המעודנות ממלאות את שדייך ומקבלות צורה מעודנת.
  31. בנשימה לא מוחשת במרכז המצח היורדת אל הלב ברגע השינה, תהיה לך שליטה על חלומות ועל המוות עצמו.
  32.  כפי שהאותיות בתפיסתנו זורמות למילים ומילים למשפטים וכפי שמעגלים אכן זורמים לעולמות ועולמות לעקרונות, מצאי אותם לבסוף מתכנסים לתוך הווייתנו.
  33. רבת החסד, שחקי ביקום כבקליפה ריקה בה נפשך משתובבת לנצח.
  34. התבונני בקערה מבלי לראות את דופנותיה או את החומר. תוך דקות מספר היי מודעת.
  35. שיכני במקום רחב ללא גבולות, נקי מעצים, גבעות או מבנים. כך יבואו לקיצם לחצי הנפש.
  36. מתוקת הלב, התבונני על ידיעה ועל אי ידיעה, קיום ואי קיום. לאחר מכן הניחי לשניהם כך שתוכלי להיות.
  37. התבונני באהבה על אובייקט מסוים, אל תעברי אל אובייקט אחר. כאן - במרכז אותו אובייקט - הברכה.
  38. חושי את היקום כנוכחות נצחית שקופה.
  39. בהתמסרות מוחלטת התמקדי בשני הצמתים של הנשימה ודעי את היודע.
  40. החשיבי את המלאות להיות גוף האושר שלך עצמך.
  41. בזמן ליטופך היכנסי אל הלטיפה כאל חיים נצחיים.
  42. עצרי את דלתות החושים כשאת חשה את זחילת הנמלה. אז.
  43. בתחילת האיחוד המיני היי מודעת לאש וכך בהמשיכך, הימנעי מהרמץ בסוף.
  44. בעת חיבוק כזה, חושייך מיטלטלים כעלים. חדרי אל הטלטול הזה.
  45. גם בזוכרך את האיחוד, בלי החיבוק - השינוי.
  46. בפוגשך בחדווה ידיד, שזה זמן רב לא פגשת, חדרי אל החדווה.
  47. בזמן האכילה והשתייה, הפכי להיות טעם האוכל והשתייה והיי שלמה.
  48. הו בעלת עיני הלוטוס, נעימת המגע, בזמן שירה, בראייה, בטעימה, היי מודעת למי שאת וגלי את הקיים לנצח.
  49. בכל מקום בו נמצא סיפוק, בכל פעולה, ממשי זאת.
  50. בתחילת שינה, כשהשינה עדיין לא הגיעה וערות חיצונית נעלמת, בנקודה זו ההוויה נגלית.
  51. בקיץ, כשאת רואה את השמים כולם צלולים עד אין קץ, היכנסי לצלילות כזו.
  52. שכבי כמתה.בהיותך כעוסה וזועמת, הישארי כך. או הביאי מבלי להניד עפעף. או מצצי דבר מה והפכי למציצה עצמה.
  53. מבלי משען לרגליים או לידיים, שבי על אחורייך. לפתע - האיזון במרכז.
  54. בתנוחה נינוחה וקלה, חדרי בהדרגה אל השטח בין בתי השחי אל תוך שלווה גדולה.
  55. ראי, כאילו בפעם הראשונה, אדם יפה או חפץ רגיל.
  56. בפה מעט פתוח, שמרי על ריכוז במרכז הלשון. או כשנשימה מגיעה מעט פנימה, חושי את הצליל הה.
  57. בשוכבך במיטה או ביושבך על מושב, הניחי לעצמך להיות חסרת משקל, מעבר למחשבה.
  58. במכונית נוסעת (כרכרה) בטלטול קצוב, חווי. או ברכב שקט, אפשרי לעצמך לנוע מצד אל צד בעודך מאטה מעגלים בלתי נראים.
  59. בפשטות, על ידי התבוננות בשמים הכחולים מעבר לעננים - השלווה.
  60. שאקטי, ראי את כל החלל כאילו כבר נספג בראשך בתוך הבוהק.
  61. בערות, בשינה, בחלימה, ראי עצמך כאור.
  62. בגשם בזמן לילה אפל, חדרי אל האפלה כצורת הצורות.
  63. כאשר אין בנמצא לילה גשום ללא ירח, עצמי עינייך ודמייני אפלה שחורה לפניך. כשאת פוקחת את עינייך, ראי חשכה. כך ייעלמו משגים לנצח.
  64. ברגע שעולה בך דחף לעשות דבר מה, עיצרי.
  65. התמקדי בצליל א-ו-מ בלי א ובלי מ.
  66. בשקט, הגי מילה המסתיימת ב-אה. אזי בהה, ללא מאמץ, הספונטאניות.
  67. חושי עצמך כנמצאת בכל הכיוונים, רחוק, קרוב.
  68. חדרי אל דמותך מלאת הנקטר באמצעות סיכה, בעדינות היכנסי אל הדקירה.
  69. חושי: המחשבה שלי, עצמי, אבריי הפנימיים, אני.
  70. אשליות מטעות, צבעים מתעתעים, אפילו החלוקות אינן מתחלקות.
  71. כשתשוקה מסוימת עולה, הביאי את תשומת הלב שלך אליה, ובאחת הניחי לה.
  72. לפני התשוקה ולפני הידיעה איך אוכל לומר אני ?
  73. עם כל הווייתך, בתחילתה של התשוקה, בתחילתה של הידיעה - דעי.
  74. הו שאקטי, כל תפיסה הינה מוגבלת, נעלמת אל הכול יכול.
  75. צורות באמת אינן נפרדות.
  76. במצבי רוח של תשוקות קיצוניות היי שקטה.
  77. היקום הזה נראה כמשחק, כשעשוע. כדי להיות שמחה הביטי עליו ככזה.
  78. הו אהובה, הביאי את תשומת לבך לא אל ההנאה או הכאב אלא אל מה שביניהם.
  79. הניחי בצד את ההיצמדות לגוף בידיעה "אני בכל מקום".אדם הנמצא בכל מקום מלא חדווה הוא.
  80. מושאים ותשוקות מתקיימים בתוכי כמו אצל אחרים. כך בקבלך, אפשרי להם להיות מובנים.
  81. ההערכה של נושאים ומושאים מתקיימת אצל המואר והלא מואר כאחד. לראשון (המואר) יש מעלה אחת, הוא נשאר במצב הרוח הסובייקטיבי ואינו הולך לאיבוד בדברים.
  82. חושי את תודעתו של כל אחד כתודעתך שלך. כך בהניחך הצידה כל דאגה לעצמך, הפכי להיות כל אחד.
  83. חשיבה על לא כלום תגדר עצמי חסר גבולות.
  84. האמיני - יודע כול, כול יכול, נמצא בכול.
  85. כפי שגלים מגיעים עם מים ולהבות מופיעות עם אש, כך גלי היקום איתנו.
  86. נדדי כה וכה עד לעייפה, צנחי אל האדמה, בצניחה היי שלמה.
  87. דמייני שאת מאבדת את כוחך בהדרגה או את הידע שלך.ברגע המסוים הזה של האובדן-היתעלי.
  88. הקשיבי להוראת הידע העליון והטמיר כשהיא מועברת. עיניים שקטות, בלי מצמוץ, באחת היפכי להיות לחלוטין חופשייה.
  89. הפסקת השמיעה על ידי לחיצה באוזניים וכיווץ פי הטבעת, בואי אל צליל הצלילים.
  90. על שפתה של באר עמוקה הביטי פנימה אל עומקיה עד-הפליאה.
  91. באשר מחשבתך תנדוד, פנימה או החוצה, במקום הזה-זה.
  92. בשעה של מודעות ערנית המתרחשת דרך חוש מסוים, שכני במודעות.
  93. בשעת התעטשות, בשעת בהלה, בשעת חרדה, בשעת היבקעות האדמה, בעת קרב, בשעת סקרנות קיצונית, בתחילת תחושת רעב, בסופה של תחושת רעב, היי מודעת כל העת.
  94. הביאי את תשומת הלב למקום בו הינך רואה מספר אירועי עבר, אפילו את דמותך, מאבדים את מאפייניהם העכשוויים ומשתנים וגם דמותך משתנה.
  95. הביטי בדבר מה, אחר כך בהדרגה סלקי את מבטך ממנו, אחר כך את מחשבתך. אז.
  96. מסירות משחררת.
  97. חושי דבר מה לפנייך. חושי בהיעדרם של כל שאר העצמים מעבר לדבר האחד הזה. לאחר מכן, בהניחך בצד את תחושת הדבר ואת אי התחושה, הבחיני. דעי.
  98. הטוהר של האסכולות האחרות הוא אי טוהר עבורנו. במציאות, אל תחשבי על דבר כטהור או כלא טהור.
  99. תודעה זו קיימת ככל הוויה ודבר אחר אינו מתקיים.
  100. היי כפי שהינך, לידיד, או לזר ורחוק, בכבוד או בעלבון.
  101. כשמצב רוח רע עולה כלפי מישהו או משהו, אל תשליכי זאת על האדם, אלא הישארי ממוקדת בתוך עצמך.
  102. שערי בנפשך שאת הוגה במשהו שהוא מעבר לתפישה, מעבר להטמעה, מעבר לאי הוויה, את.
  103. בואי, היכנסי לחלל, נטולת תמיכה, נצחית, שקטה.
  104. בכל נקודה בה תשומת ליבך ממוקדת, בנקודה זו ממש, חווי.
  105. חדרי אל תוך צליל שמך ודרך צליל זה, כל הצלילים.
  106. אני קיימת. זה שלי. זה זה. הו אהובה, גם בכאלה דעי את חוסר ההגדרות.
  107. תודעה זו היא הרוח המכוונת של כל אחד. היי האחד הזה.
  108. כאן היא ספירת השינוי, שינוי, שינוי. דרך השינוי היי בשינוי.
  109. כפי שתרנגולת מטפלת באפרוחיה, היי כאם לידע מסוים, מעשים מסוימים, במציאות.
  110. כיון שלמעשה כבלים וחופש הם יחסיים, מלים אלו מיועדות לכאלה החרדים מהיקום. יקום זה הוא בבואה של המיינד. כפי שהינך רואה הרבה שמשות במים משתקפות משמש אחת, כך ראי כבלים ושחרור.
  111. כל דבר נתפש על ידי הידיעה. העצמי זוהר במרחב דרך ידיעה. ראי הוויה אחת כיודע וכידוע.
  112. אהובה, ברגע זה אפשרי לנפש, לידיעה, לנשימה, לצורה להיות כלולים.
  סוף     * תורגם מאנגלית Zen flash, Zen bones"  "Paul Reps  -    
שינוי גודל גופנים
ניגודיות