יוגה בחיפה
איינגאר יוגה
מדיטציה
רייקי
הומאופתיה קלאסית
מערכת שעות ותעריפים
גלריה
מאמרים
תנוחות יוגה
פסי פייג
הכשרת מורים ליוגה
קורס מורים ליוגה
קורס מורים מתמחים
צוות
בלוג
צור קשר

לתיאום שיעור התנסות

050-7259930
רח' לבונה 3, חיפה


למה יוגה עובדת

  מאת דר. דון גלאסי פירוש המילה יוגה הוא "לרסן" או "לאחד", לאחד כך שניתן לזהות את המודעות עם התודעה המכונה גם האל. בתרגולי יוגה ישנם תרגולים ספציפיים אשר מיועדים להסרה של המגבלות המונעות מהמודעות את החוויה הישירה של האל. יש מגוון שיטות של יוגה אשר משמשות למטרה זו והן מגוונות בגלל היכולות הנפשיות והגופניות של המתרגל. למרות זאת, כאשר מתרגלים נכון, התרגול הוא מדעי, כלומר, התוצאות הן צפויות וניתנות לשחזור. היוגה מסמלת את האיחוד עם האל באמצעות תרגול של דיסציפלינות ספציפיות, מדעיות ורוחניות. בעוד המטרה הכוללת של שיטות יוגה היא להקל ולעורר מודעות רוחנית, יש גם הרבה יתרונות פיזיים מתועדים. אלה כוללים שיפור בתפקוד של כל מערכות הגוף, ובמיוחד את חיזוק המערכת החיסונית . יתרונות נוספים כוללים האטת תהליך ההזדקנות הביולוגית וכן הפחתה כוללת של מתח. תהליכי חשיבה ברורים, הכישורים האינטלקטואליים משתפרים, יצירתיות מוגברת, וכן הערכה מוגברת של החיים הם גם חלק מן היתרונות הרבים של תרגול היוגה. מכל שיטות היוגה, האתא יוגה היא הידועה ביותר ומתורגלת בכל העולם המערבי. מצגת זו תעסוק בהיבטים מסוימים של הליכים שנעשה בהם שימוש נרחב ביותר; אסאנות (תנוחות), פראניאמה (שיטות נשימה), ומדיטציה (שיטות ריכוז). ידוע היטב כי שיטות האתא יוגה שמות דגש רב על עמוד השדרה. מאסטר גדול הודי טען כי המוח ועמוד השדרה (חוט השדרה) הם מזבחות של אלוהים.  הוא גם הצהיר כי אנחנו צריכים לעבוד את אלוהים בבית המקדש של עמוד השדרה.  אז נשאלת השאלה, מדוע המוח ועמוד השדרה הם בעלי חשיבות עליונה למטרה הכוללת של שיטות יוגה. כלומר, מהו הבסיס הפיזיולוגי של תשומת הלב במונחים של המטרה הסופית, והיתרונות הפיזיים של היוגה, ברמה הפיזית התשובה טמונה בזרימת הנוזל השדרתי (CSF) סביב ובתוך המוח ועמוד השדרה, וכן בנוירופפטידים,  אשר נמצאים בריכוז הגדול ביותר בCSF. הנוזל השדרתי הוא נוזל שקוף, חסר צבע דומה בהרכבו הכימי לפלזמה דם ומי ים. זה זורם בעיקר בתוך וסביב מערכת העצבים המרכזית(המוח וחוט השדרה), ומספקת אותו עם חומרים מזינים ומפנה חומרי פסולת. זה גם פיזית מגן על המוח וחוט השדרה, משמש כמדיום עבור זרימה של אנרגיה ומידע, והוא נוזל מוליך בגוף. נוירופפטידים (חלבונים העצבים(  הם חומרי מידע המיוצרים בעיקר במוח, מצויים בעיקר בנוזל השדרה, ושנית בדם.  הם נקראים מולקולות "שליח") מולקולות הן הגוף הקטן ביותר אשר שומרות את המאפיינים של חומר), משום שהם מפיצים מידע בכל הגוף, ומתאמים כמעט את כל תהליכי החיים ברמה התאית. כל מערכות הגוף (עיכול, נשימה, פינוי וכו') בנויות מבלוטות (יותרת המוח, בלוטות החלב וכו) ומאיברים (לב, כבד, ריאות וכו) בלוטות ואיברים בנויים מרקמות, (שומן, עצם, שריר וכו), ורקמות בנויות מתאים. לכן, תאים הם היסוד התפקודי (פיזיולוגי) והמבני (אנטומי) של גוף האדם ובעלי חיים אחרים. ניורופפטידים לא רק מווסתים כמעט את כל פעולות הגוף ברמה פיזיולוגית, אלא גם ברמה הרגשית. רכיבים ביוכימיים אלה מרוכזים במערכת הלימבית, הלב של הרגשות, ומבצעים תפקיד חשוב בניהול של הרגשות. ניורופפידים הן קטגוריה אחת של כימיקלים חשובים של הגוף אשר נקראים ליגנדים. ליגנדים הם חומרים טבעיים או מלאכותיים אשר מקושרים סלקטיבית לקולטן בשטח התא. לדוגמה, אם התא היה כדור גולף, השקעים הקטנים היו הקולטנים. עם זאת, בניגוד למספר הגומות על כדור גולף, לכל תא אנושי יש מאות אלפי קולטנים של נוירופפטידים, ולתאי העצב יש מיליונים! זוהי פונקציה של הליגנדים להעביר מסר לתא אשר מתאם את פעולות הגוף כגון חילוף חומרים (עיכול וחיסול( והנשימה ברמה התאית. תהליכים תאיים אלה מחוללים שינויים פונקציונליים דרמטיים ברקמות, בלוטות, איברים ומערכות הגוף כולו. אורך החיים של התא, וגם בחלק גדול בחייו של הבן אדם, נקבע על ידי פעולות של נוירופפטידים, אשר מדענים גילו יותר ממאה מחזורים שלהם בתוך הגוף. כמעט בכל פעילות גופנית, התנהגות, גם הרגשות שלנו מוגדרים על ידי שינויים מיקרוסקופיים פיזיולוגים (פונקציונליים) מעורבים נוירופפטידים ברמה התאית. שינויים פיזיולוגיים אלה גורמים לשינויים במצב הרגשי מנטלי שלנו בתהליך מחזורי, שבו שינויים במצב הנפשי שלנו, גם מייצרים שינויים פיזיולוגיים במצב הרגשי שלנו. דר. קנדיס פרת נוירולוגית, בעלת שם עולמי, קוראת לנוירופפטידים "מולקולות של רגש". בספרה של ד"ר פרת עם אותה כותרת, היא משתמשת באנלוגיה של התא כמו מנוע שמניע את כל תהליכי החיים, שם, אתרי הקולטנים הם הכפתורים בלוח הבקרה, ונוירופפטיד היא האצבע שדוחפת על הכפתור ומתחיל את הכל. ד"ר פרת מרגישה שהאנלוגיה של מפתח מתאים למנעול, שניורופפיד הוא מפתח ואתר הקולטן הוא מנעול(  הוא דימוי סטטי מדי של תהליך דינמי זה. היא משתמשת בתיאור של שני קולות, ליגנד ואתר קולטן, משמיעים את אותו צליל, וכתוצאה מכך התהודה מצלצלת בפעמון של התא כדי לפתוח אותו. דוגמה לגומלין בין ליגנד ואתרי הקולטן יהיה "אנדורפינים", הם נוירופפטידים בקבוצת אופיאטים. אנדורפינים הם כימיקלים טבעיים בגוף המיוצרים במוח בתגובה לכאב. הם ניורופפידים "משככי כאבים" שמעלים את סף הגוף-מוח לכאב. מצב מלחיץ נפשית או רגשית עלול למנוע מאנדורפינים מלהגיע לקולטן אופיאטים שלהם בתא כדי להקל על הכאב. בתנאים אלה חומר מעשה ידי אדם, כגון מורפיום, יכול לפעול גם כליגנד, להיקשר עם קולטני אופיום ולהקל על הכאב. זרימת הנוזל השדרתי היא בעלת חשיבות עליונה מכיוון שהוא מכיל את הריכוז הגדול ביותר של "מולקולות שליח" (נוירופפטידים) כשהם זורמים בכל הגוף. הנפח הגדול ביותר של הנוזל השדרתי בגוף נמצא בתוך מרחב בין שכבות של קרומי המוח, דק מאוד, כמו ניילון נצמד רב שכבתי אשר מכסה את המוח וחוט השדרה. בנוסף CSF יכול לזרום מחוץ למוח וחוט השדרה במערכת העצבים ההיקפית, ובתוך מערכת מיקרו הדם בתוך הרקמה הניורוגלית החיבורית של הגוף. רקמת החיבור נקראת בצדק כך כי היא "מחברת" ותומכת, פשוטו כמשמעו, כל דבר בגוף. מוצע כי נוירופפטידים, שזורמים בנוזל השדרה, מגיעים לתאים שלהם דרך מערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית מול רקמות חיבור אבוביות מלאות ב CSF במערכת העצבים בשם תאים ניורוגליים. "גליה" הוא מן המילה היוונית דבק, הוא מטעה, כמו תאי גלייה (המספר הגדול ביותר של תאים במוח) הם הרבה יותר מאשר מבנה תמיכה עבור מערכת העצבים. פונקציונלית הם גם מזינים, מדעני מוח מסוימים טוענים שהם יוצרים רשת תקשורת משלהם, אשר יכול לשמש כמערכת תחבורה עבור הנוירופפטידים החשובים כל כך. למרות שחלק מהנוירופפטידים גם במחזור הדם, מוצע כי הנוזל השדרתי הוא המדיום העיקרי אשר מנוצל על ידי "מולקולות שליח". נוירופפטידים יכול לנסוע אלפי קילומטרים במערכת העצבים ברשת תאי הגליה / CSF ולחולל שינויים דרמטיים בגוף ובמוח ברמה התאית. כתוצאה מכך, כמו המסלול העיקרי של נוירופפטידים, זרם ללא הפרעה של הנוזל השדרתי היא בעלת חשיבות עליונה לתפקוד אופטימלי של הגוף, המיינד. היבט נוסף של זרימת CSF ואת ההשפעות המיטיבות של היוגה האמורות, כולל חומרים הנקראים אלקטרוליטים. אלקטרוליטים הם חומרים מוליכים חשמל כאשר הם בתמיסה, והCSF מכיל שני חומרים כאלה, נתרן ואשלגן. אלה אלקטרוליטים ב CSF אשר שומרים על איזון חשמלי השולט על תפקוד מערכת העצבים, אשר פועל על פי העיקרון של חשמל. מערכת העצבים מסדיר ומתאם את כל מערכות הגוף. לפיכך, תפקוד אופטימלי של כל חלקי הגוף קשור באופן ישיר לאיזון וזרימת דם תקינים של אלקטרוליטים האמור בCSF. שיטת האתא יוגה נתפסה על ידי רישים עתיקים של הודו לטובת הנפש, הגוף והרוח של המתרגל. זוהי התיאוריה שלנו כי תרגול האתא יוגה מסייע לגוף והנפש דרך ההשפעה החיובית שיש להם על זרימת הנוזל השדרתי. שיטת העבודה של יוגה קשורה ישירות לזרימת CSF, והתפקיד של הנוירופפטידים כמו הצלילים של הסימפוניה של כל פעילויות הגוף והנפש. אסאנות (תנוחות פיזית) מסייעות לעצב ולחזק את שרירי עמוד השדרה, לשפר את הגמישות של עמוד השדרה, וכן לשפר את ישורת עמוד השדרה הכוללת. תנועות הגוף הקשורות בתנוחות שונות מטיבות לעמוד השדרה ומשפרות זרימה בנפח הגדול ביותר של CSF בתוך עצמות הגולגולת ועמוד השדרה. תיאורטית הזרימה של CSF בתוך רקמת החיבור של מערכת העצבים (תאים ניורוגליים) תהיה גם מוגברת כמו מתרגל יוגה מבצע תנוחות מתיחה אשר מערבים את הזרועות, הרגליים ופלג הגוף העליון. פראניאמה (טכניקות נשימה) הם הליכים אשר משפרים את הזרימה של "פראנה" בגוף, בדרך כלל באמצעות ויסות של דפוס נשימה או קצב. "פראנה", או כוח החיים, חודר לגוף דרך השמש, המזון, הנשימה, ממריץ וגם מחייה את הנוזלים החיוניים בגוף שנקרא "ojas", הכוללים את הדם, הלימפה, תאית, והנוזל השדרתי. הנוזל השדרתי זורם סביב המוח וחוט השדרה על ידי שני מנגנוני שאיבה בראש (הגולגולת) לבין הזנב (עצם העצה) של עמוד השדרה. נשימה סרעפתית נהוגה בפראניאמה מפעילה את משאבת CSF בעצה בחלק התחתון של עמוד השדרה. תופעה זו מתרחשת כאשר שריר הסרעפת בצורת כיפה מתכווץ על העצה בשאיפה (נשימה) בשאיבת הנוזל השדרתי סביב חוט השדרה אל המוח. כאשר מתרגל מתרכז בנשימה סרעפתית, היא מעוררת שורה של כיווצים ושחרורים של השריר החזק הזה בשאיבה CSF דרך התנועה הקצבית של העצה, הבסיס של עמוד השדרה. כיפוף זה והרחבה (בתנועה קדימה ואחורה) של העצה גם משפיעה על כל העצמות של עמוד השדרה שמעליו. המפרקים המחברים בין עצמות עמוד השדרה או כל החוליות, (המכונה בצדק "עמודי המפרק", כי הם נראים כמו בוכנות), נעים בתנועה מעלה ומטה בתיאום עם הכיווץ והשחרור הסרעפתי. לכן, כאשר העצה נשאב, הפעולה של מפרקי הבוכנה בין החוליות גם שואבת נוזל שדרתי לתוך הגולגולת. סוגים אחרים של פראניאמה כגון נשימת נחיריים מתחלפת ו Kriyas (פראניאמה מתקדמת) משפיעים על מנגנוני שאיבה CSF אחרים בתוך הגולגולת עצמה. בנשימת נחיריים מתחלפת כאשר המתרגל שואף ונושף, שריר הסרעפת שואב CSF דרך העצה. כמו כן כאשר מעברי האף מתמלאים באוויר עצמות הגולגולת ה spheo-basilar מאחורי האף (המשאבה הגולגולתית) מופעלים, ומתנדנדים בתנועה קצבית. תנועה זו מניעה את CSF במורד עמוד השדרה דרך צינור אנכי חלול של התעלה המרכזית של חוט השדרה בתוך עמוד השדרה. פראניאמהKriya  משפיעה הן על מנגנון שאיבת העצה ואת תנודות הלוך ושוב של עצמות Spheno-basilar. נשימת Kriya מגרה את עצמות Spheno-basilar לרטוט ולדחוף CSF במורד עמוד השדרה, וגם להפעיל את מנגנון שאיבת עצם העצה. לכן, בגלל שפראניאמת Kriya משפיעה הן על משאבות הגולגולת ועצם העצה, היא טכניקה חזקה במיוחד בשיפור מחזור של CSF סביב ובתוך המוח וחוט השדרה. היבט נוסף של פראניאמה המאפשרת זרימת CSF מתרחשת כאשר המתרגל מחזיק בעדינות את נשימתו בעצירה קצרה מאוד, נושם או בתבנית עגולה במעלה ובמורד עמוד השדרה (נשימת shushuma). עצירת נשימה קצרה או ביצוע נשימת shushuma מגביר את הלחץ בתוך חלל החזה כאשר הריאות מתמלאות באוויר. נפח אוויר מוגדל זה באזור החזה, שנגרם על ידי הרחבת הריאות, מפעיל לחץ קל על זרימת CSF סביב חוט השדרה, ובכך מקלה על זרימת הדם. עצירת נשימה קצרה, או ביצוע נשימת shushuma גורם גם לנוירופפטידים להשתחרר במהירות ב CSF ממרכזי הנשימה בבסיס המוח. בטקסטים ההודים העתיקים של יוגה סוטרה 1:2 פטנג'לי מסביר: "יוגה היא ויסות והפסקת תנודות ושינויים אשר מבוטאים בדרך כלל בתחום מותנה של התודעה". המטרה של מדיטציה (שיטות ריכוז) היא תהליכי חשיבה עדינים על ידי הרגעה של המיינד. זה מאפשר למתרגל לחוות תודעה טהורה ללא הפרעה של גלים של פעילויות מחשבתיות ונפשיות. כאשר המתרגל יושב בצורה רגועה עם עמוד השדרה זקוף, זרימת CSF במעלה ובמורד עמוד השדרה היא משופרת. לאחר מכן על ידי מיקוד תשומת הלב של האדם בין ומעל הגבות, CSF נדחף ועולה לאזור של optic cistern, מאגר של CSF באזור אנטומי זהה במרכז  העין השלישית". טכניקות מדיטציה כגון "מנטרות", ו"קירטן" (שירה) עוזרים גם לסייע למתרגל להגיע למודעות טהורה ללא הפרעה של מחשבות או רגשות."המנטרה" הוא מילה, צליל או מילה, ביטוי, אשר המתרגל מתרכז עליו כדי לשמור על תשומת לב מלהיות מעורב עם הסביבה הפיזית, תחושות פיזיות, מצבי רוח, או תהליכי חשיבה. "מנטרות" חוזרים בלב ו / או "מאזינים להם"  במקצב חוזר, בדרך כלל בתיאום עם, דימוי של צליל הנשמע בתוך נשימה נכנסת ונשימה יוצאת. כמו "מנטרה" מתואמת עם נשימה נכנסת ויוצאת, תשומת הלב של המתרגל מתמקדת בנוזל השדרתי זורם במעלה ובמורד עמוד השדרה. אם אדם הוא מיקרוקוסמוס של היקום המאקרוקוסמי, אז "Om or Aum" רטט (קול) עשוי להיות הטהור ביותר של כל מנטרות ומדיטציה. בשנת 2000 קבוצה של אסטרונומים במכון הטכנולוגי של קליפורניה פרסמו ניתוח מפורט של קול היקום הבראשיתי שבו הם מדמים המנטרה "אום". הקוסמולוג קיי סי קול ועמיתיו השוו באמצעות ניתוח דקדקני במחשב תיאורים של צליל שנעשה על ידי היקום כמה מאות אלפי שנים לאחר המפץ הגדול של הבריאה עם "לדפוק על ראשו של תוף". לפי טענה זו פיזיקאים קובעים שהקול הנוכחי נגרם על ידי דחיסה של "אור נוזל" שנופל לתוך בארות הכבידה. גלי הרטט אשר עשויים להיות הקול העתיק ביותר ביקום, שממנו כל גילויי הטבע יוצרו כולל האדם. משום ש CSF זוהר, הוא גם יכול להיות מתואר כמו "אור נוזל". בנטוב טוען כי גלים עומדים בחדרים הרוחביים בחלק העליון של הגולגולת הם מתנדים שיוצרים רטט (קול) אקוסטי. מוצע כי CSF המיוצר בגג של המאגר של החדרים הרוחביים, שהם כמו " בארות כוח הכבידה ", עשוי לייצר את הגלים העומדים ויכול להיות המקור הפיזי של הצליל הנשמע במנטרה הרוטטת "אום". מאחר ש  CSFהוא רציף עם הנוזל באוזן הפנימית, עור התוף עלול להתנהג כמו "ראש תוף" בקבלת תנודות אקוסטיות מן הגלים העומדים של החדרים הרוחביים. יתכן והם אחראים על הצליל הרוטט"אום" שנשמע במדיטציה, אשר נמשל לקול "מים רבים " או "שאגת הים". הזימרה כרוכה בחזרה בקול רם, שוב ושוב, שרשרת מילים ספציפיים בסנסקריט או באנגלית על היבט כלשהו של אלוהים. המזמורים הם קצרים, חזרה על הצהרות המחזקות את המטרה של מדיטציה, אשר המטרה היא לחוות תודעה טהורה או אלוהים. השירה היא גם שיטה אחרת אשר עוזר להסיר את תשומת הלב של מתרגלים מתהליכי מחשבה או מצבי רוח כאשר מתרגל מתרכז לקול מזמור ולא על פעילות מנטלית. "צלילים" גבוהים ונמוכים של שיר המהדהדים בתוך הגוף גם משפרים את זרימת CSF. זה מתרחש משום שלקול הרוטט של מזמור יש השפעה ממריצה על המדיום של נוזל CSF כפי שהוא זורם סביב המוח וחוט השדרה. צליל נמוך מהדהד בחזה ובאיזור הבטן, ומשפיע על זרימת CSF בתוך עמוד השדרה. צליל גבוה מהדהד בראש, ולכן משפיע על זרימת CSF סביב הגולגולת. לכן, כאשר יוגי מתרגל תנוחות (אסאנות), טכניקות נשימה (פראניאמה), ושיטות ריכוז (מדיטציה), יש שיפור בזרימה הכללית של הנוזל השדרתי, ובכך את התפקוד החשוב של  נוירופפטידים. אלו כימיקלים רבי עוצמה בגוף אשר עשוים גם לשחק תפקיד במישור הפיזי במטרה הכללית של היוגה לחוות תודעת אלוהים ברמה הרוחנית. למרות החוויה של תודעה טהורה, או אלוהים הוא קשה להגדיר במילים, המאסטר ההודי הגדול מתאר את האל כך: "התמידי, הנצחי, לעולם שמחה חדשה ". התודעה האלוהית, כפי שתואר על ידי המאסטר ההודי הזה, יכול בחלקו להיות קשור לאפקט הגופני של שני ליגנאדים נפלאים של הגוף, סרוטונין ואנדורפינים. סרוטונין הוא חומר כימי טבעי בגוף, אשר משפר את מצב הרוח ואת התחושה שלנו של רווחה. הוא משוחרר מן התאים המרפדים את קירות החדרים, שני חללים בתוך החלק העליון של המוח שבו CSF מיוצר. הוא מופרש גם מתאי supraependymal אשר מקיפים את התעלה המרכזית של חוט השדרה, המסלול העיקרי של CSF. כאשר הנוזל השדרתי זורם יותר בחופשיות סביב המוח וחוט השדרה, זה מגרה את התאים הנ"ל לשחרור סרוטונין. כאשר האנדורפינים משתחררים מהמוח לתוך CSF, התוצאה היא תחושה של אושר, אופוריה, והרחבת המודעות. לכן, ההשפעה המשולבת של שני חומרים כימיים בגוף זורמים באופן טבעי יותר בCSF יוצר רגשות של שמחה פיזית ורווחה כמו גם תחושה של תודעה מורחבת. כאשר הנוזל השדרתי זורם בחופשיות אנחנו באמת "בזרימה", כפי שנוירופפטידים יכולים ללכת לאן שהם צריכים ללכת כדי לתאם את תהליכי החיים ברמה הפיזית והרגשית. זה משפר את היכולת שלנו למקסם את הפוטנציאל שלנו כבני אדם פיזית, נפשית ורגשית. יוגה עובד כי זה מקל על זרימת נוזל החיים; אור נוזל שנקרא הנוזל השדרתי, ובכך משפר את התפקוד של נוירופפטידים חשובים. אין זה פלא מדוע לשני מרפאים מערביים מכובדים ביותר היה כבוד ביחס כזה עבור הנוזל השדרתי. במילותיו של רנדולף סטון, DC, DO, המייסד של טיפולי קוטביות, CSF הוא "מדיום נוזלי לנשימה של החיים". וגם A.T.סטיל אביו של אוסטאופתיה, שאפיין אותה בשם "הנהר הגדול של החיים בגוף."
שינוי גודל גופנים
ניגודיות