יוגה בחיפה
איינגאר יוגה
מדיטציה
רייקי
הומאופתיה קלאסית
מערכת שעות ותעריפים
גלריה
מאמרים
תנוחות יוגה
פסי פייג
הכשרת מורים ליוגה
קורס מורים ליוגה
קורס מורים מתמחים
צוות
בלוג
צור קשר

לתיאום שיעור התנסות

050-7259930
רח' לבונה 3, חיפה


שאיויזם קשמירי – פסי פייג

השאיויזם הקשמירי הינו מסורת עתיקה מאד אשר התקיימה בהודו כזרם של יוגה. יש בידינו כתבים המעידים על קיומה של מסורת זו מאז המאה השמינית לספירה. יש הטוענים שהמסורת עתיקה אף יותר ומקורה בשושלת מורים המגיעה עד שיוה עצמו. מסורת זו ידועה גם בשם טריקה (Trika) שילוש, מושג שצמח מתוך ההבחנה ביחסים ההדדיים בין שלוש האספקטים של האלוהי - המקודש: שיוה - המייצג את האנרגיה הזכרית, שאקטי - המייצגת את האנרגיה הנקבית, נארה - המייצג את האדם המותנה המחפש שחרור וחופש או גאולה. התפיסה הפילוסופית העומדת בבסיס השאיויזם הקשמירי היא: "התודעה היא המציאות האחת והיחידה. חומר אינו נפרד מרוח אלא זהה לו לחלוטין. האלוהי ( המכונה שיוה) והעולם הם אחד. אלוהים שוכן בתוכך כ-אתה עצמך."

בשונה מהמערב, המושג "פילוסופיה" בהודו אינו מסתכם בדיון אקדמי. הפילוסופיה כאן נוצרה מתוך חיפוש אחר משמעות ורצון לגלות את סודות היקום בכוונה לממש זאת בחוויית החיים האישית. הפילוסופיה בהודו, אם כך, אינה מסתכמת בעיסוק אינטלקטואלי במופשט אלא כאמור חוצה ועוברת דרך חוויה אישית,חקירה והתנסות עצמית של האדם. הפילוסופיה עליה מתבססת תפיסת העולם ודרך החיים בהודו נקראת "דרשנה" (Darshana).*

השאיויזם הקשמירי, היה במשך שנים ארוכות דוקטרינה סודית ולא הוצג כאחד מתוך שש הדרשנות למרות שהוא עונה על ההגדרות של דרשנה. מי שרצה ללמוד את הנושא היה צריך לבלות שנים ארוכות בחקירה עצמית , הגות ומדיטציה לצידו של מורה רוחני (גורו). הידע הועבר בעל פה ממורה לתלמיד ולכן אין בידינו היום מידע רב על התרגול של המסורת הזו.

הפילוסוף המרכזי שהעלה על הכתב את עקרונות המסורת היה וסוגופטה (Vasgupta) שחי בסוף המאה השמינית, תחילת המאה התשיעית לספירה. מאז ועד המאה ה-12 לספירה, נכתבו טכסטים פילוסופיים על השיטה והדרך של השאיויזם הקשמירי על ידי אנשים נוספים כמו סומאננדה (Somananda) במאה התשיעית ואבהינואגופטה (Abhinavagupta) במאה העשירית. עד הופעתו של וסוגופטה לא הייתה נגישות למסורת כיון שכאמור, היא הועברה בעל פה ממורה לתלמיד ונשמרה בסודי סודות.

הכתבים העיקריים של השאיויזם הקשמירי מחולקים לשלושה חלקים:

אגאמה שסטרה   (Agama Shastra)  - כתבים אלו נחשבים לכתבים שהגיעו דרך התגלות והארה ומיוחסים כמקור לשיוה עצמו. כתבים אלו הועברו בעל פה ממורה לתלמיד. הם כוללים את השיוה סוטרה (Shiva Sutras) , ויגיאנה בהיראוה (Vijnanabhairava) ) , רודריהמאלה (Rudrayamala) ועוד...

ספנדה שסטרה   (Spanda Shastra) - כתבים אלה מסבירים את הדוקטרינה של השיטה והעיקריים שבהם הם: ספנדה סוטרה (Spanda Shastra) , ספנדה קריקה (Spanda Karika). כתבים אלה מרחיבים את העקרונות של השיוה סוטרות ומסבירים אותם.

פרטיאבהיגיאנה שסטרה   (Pratyabhijna shastra)  - כתבים אלו כוללים שיחות, רעיונות והשגות. שם אנו מוצאים פירושים לוגיים לעקרונות השיטה. אבהינוגופטה (Abhinavagupta) הוא המפורסם ביותר שכתב את הטנטרה לוקה (Tantra loka) מעין אנציקלופדיה בת 12 כרכים המכילה את הרעיונות הפילוסופיים ואת האספקטים המעשיים של השאיויזם הקשמירי. מכל מקום השיוה סוטרות הן המקור הראשון והעיקרי. מהן צמחו פירושים וביאורים על ידי תלמידים וממשיכי הדרך.

כתבי השיוה סוטרה מכילים 77 סוטרות. ( סוטרה היא פסוק תמציתי המורכב ממילים מעטות. הפילוסופים הקדומים מגדירים את הסוטרה כך שלמרות שהיא מורכבת ממילים מועטות , היא אינה משאירה מקום לספק. הסוטרה מכילה בתוכה את התמצית של העיקרון עליו היא מדברת. לעתים קרובות אנו זקוקים לישיבה בחברותא כדי לפענח את הסוטרה ולהסבר של מורה מיומן.)

בשיוה סוטרות מתוארות שלוש דרכים. דרכים אלו נקראות אופאיאס (Upayas) והן דרכים ומתודות שונות לתרגול רוחני. שלוש דרכים אלו מובאות ומוצגות בשיוה סוטרות כדי להתאימן לאופי השונה של המתרגל היוגי המחפש את דרכו. נקודת ההנחה היא שלכל אדם יש תכונות שונות ומזג שונה ולכן חשוב להתאים לכל אדם דרך המת אימה לאופיו ואשר תהיה עבורו הטובה ביותר.

שמבהוה אופאיה (shambhava upaya) - שמבהו הוא בעצם שיוה. שם נוסף שהוענק לשיוה. הרמה הזו של היוגה נקראת iccha upaya או "דרך הרצון": ברמה זו אין צורך בחשיבה מנטאלית או אינטלקטואלית ; כשהמיינד שקט לגמרי, תודעת שיוה הטרנסצנדנטלית עולה באופן ספונטאני ומאירה את האדם. מתרגל יוגה שהגשים את עצמו, נמצא במצב זה כל הזמן. הוא עצמו הופך להיות המצב הזה. זהו מצב תודעה גבוה שנקרא גם תוריה (turiya). או אז ידע ספונטאני עולה בתוכו ובינו ובין התודעה הקוסמית מתקיימת אחדות. כאן אין מחשבות, דעות או קונספציות אלא חוויה ישירה של שלמות ואחדות.

שקטה אופאיה (Shakta upaya)- כאן המתרגל היוגי חווה נפרדות. אין מתקיימת בתוכו התחושה ש"אני והתודעה הקוסמית אחד הם". במצב זה חווה המתרגל את עצמו כישות נפרדת מהתודעה הקוסמית. לכן כאן מציעה הדרך להתרכז ולהביא תשומת לב למה שיכול להשקיט את המיינד ולטהר אותו כדי שהמיינד יראה ויחווה דברים באופן שונה. המטרה היא להגיע למצב של תפיסת האחדות דרך השקטת המחשבות וסילוק הנטיות הגורמות לתחושת דואליות במצב התודעה הרגיל. אין מדובר בנסיון לסלק מחשבות, קונספציות וגישה ספקנית מהמיינד באופן אקטיבי, כיון שכל נסיון כזה יביא בהכרח לעלייתן של מחשבות חדשות וקונספציות חדשות. מדובר בדרך המציעה להתבונן במיינד שלנו או באובייקטים חיצוניים שנבחר כדי לסלק את הדואליות בין אובייקט לסובייקט. האובייקטים שנבחר צריכים להיות בעלי אופי טהור ושקט (סטוי). וסוגופטה בכתביו, ממליץ על הגייה של מנטרה, מנטרה יוגה. תרגול זה מאפשר השקטה של המיינד ויוצר בסיס טוב לחוויה של תודעת שיוה, תודעה אוניברסאלית.

אנאוה אופאיה (anava upaya) - כאן היוגי מתרגל פראנאימה, שליטה בנשימה, פרטיהרה - התכנסות החושים, דהרנה - ריכוז ומדיטציה. בסופו של דבר, למרות התרגול המסוים הזה הנעשה במסירות, יצטרך התלמיד בסופו של דבר לעלות ברמת התרגול שלו ולגלות את תודעת האני, תודעת שיוה בדרכים יותר ישירות. האופאיות כולן נלמדו בעל פה ונשמרו בסוד. כך לפי המסורת. האופאיות מתקיימות כדי לסלק את השכחה שלנו, את הטעויות שלנו ואת הבורות שלנו לגבי הזהות שלנו. הן לא מתקיימות כדי להשיג את העצמי. העצמי כבר נמצא, הוא כבר איתנו.אנחנו פשוט לא מודעים לכך. האופאיות נועדו לסלק את מסך הבורות מעל עינינו כדי שנוכל להיות במגע ובקשר עם העצמי ולחיות מתוך התובנה הזו. הדרך לראיה והגשמה עצמית היא ההכרה של העצמי כ-שיוה, כאלוהי. השאיויזם הקשמירי אומר לנו כך: אתם הנכם שלמים ומושלמים, הנכם חיים בשלמות והשלמות הזאת היא אמת עליונה.

יש האומרים במסורת, השאיויזם הקשמירי, שקיימת אופאיה (דרך) נוספת הנקראת אנופאיה (anupaya) ומשמעותה - דרך ללא דרך. כאן המתרגל מודע לעצמו ומגשים את עצמו באופן ספונטאני ללא תרגול אלא כתוצאה משהייה ליד מורה. כאן אין צורך בתרגולים, דמיון מודרך, תרגילי נשימה ומדיטציה. התעוררות והכרה של התלמיד בטבעו האמיתי, מתרחשת באופן ספונטאני כאשר התלמיד נמצא בנוכחותו של המורה ומקשיב להנחיותיו של המורה. זוהי הדרך ללא דרך. זו אנופאיה (anupaya) או גורו קריפה אופאיה ( Guru kripa upaya), הדרך של החסד, חסד הגורו.

מסורת השאיויזם הקשמירי אומרת שה"עצמי" הוא אחד בכל בני האדם אך הדרכים להגיע אליו הן שונות. התמצית של השאיויזם אם כך היא בפסוק הראשון בשיוה סוטרות: "העצמי הוא תודעה" (Caitanyamatma) המציאות אינה אלא תודעה. ומהי אותה תודעה ? התודעה הינה עיקרון השלמות הנמצאת בכל. כיון שהיא חובקת כל, אין מה שיתווסף עליה. דבר לא חסר לה ואין לה שום דבר עודף. שיוה, שהוא שלם ונמצא בכל, הינו תודעה. שיוה הנמצא בכל מתקיים ביקום באינסוף צורות. זה המשחק שלו. זה משחק התודעה. הוא יוצר, משמר והורס. יש בו גם את כוח היצירה הפוטנציאלי לפני הגיעו למימוש וגם את כוח החסד. כשהאדם מחפש ידע לגבי מקור החיים ומשמעותם ומתחיל להבין את המציאות, הוא רואה את התודעה העליונה החובקת כל ומבין ש"העצמי הוא תודעה עליונה" "העצמי הוא שיוה". אין דבר אחר בנמצא מעבר לאור התודעה, שהוא המציאות האולטימטיבית. עולמנו זה הוא ביטוי לעיקרון של התודעה האוניברסאלית. התפיסה של השאיויזם הקשמירי גורסת שעולם התופעות והאדם בתוכו נוצרו מתוך רצונו של שיוה, מתוך התודעה השלמה. הישות העליונה היא אחת ויש לה שני אספקטים : שיוה ושאקטי. האספקט הקוגניטיבי והאספקט האופרטיבי, מעשי. תודעה והאנרגיה שלה. אי אפשר להפריד ביניהם כמו שאי אפשר להפריד בין האש וחומה או בין החלב וצבעו הלבן. אלו הם שני צדדים של אותה מטבע. התודעה ופרי היצירה שלה. לכאורה מתקיימת דואליות בין הבורא לנברא, בין התודעה הקוסמית לעולם התופעות, אך למעשה הדואליות הזו עוברת טרנסנדנציה לעיניו של המתרגל היוגי המודט והוא משיג את הראיה הרחבה של האחדות בכל.

כשהתודעה הקוסמית העליונה, הנקראת פרמהשיוה (Paramashiva) הצטמצמה כדי להתקיים באדם, נוצרו המאלות (הטעויות) והשפעותיהן. זהו המשחק של התודעה הקוסמית. העצמי, טבעו האמיתי של האדם, הינו תודעה טהורה אך הנשמה האינדיבידואלית העטופה בשלושת המאלות , (עיכובים/ מכשולים/ טעויות) אינה תופסת את עצמה, היא עיוורת לטבעה האמיתי. האדם מושפע מאותיות, הברות, צלילים שהן הבסיס למילים. ממילים אלו נולדת שפה, מהשפה עולים רעיונות ומושגים.מרעיונות אלו צצה ועולה המחשבה והתחושה "אני איני שלם".צורה זו של חשיבה יוצרת סוג של כלא בו אנו כבולים. השאיויזם מתאר את המצב הזה ואומר כבר בפסוק השני בשיוה סוטרה, שידע מוגבל, יוצר כבלים. הידע המוגבל עולה ונוצר מה"מאטריקה שאקטי." הן האותיות המרכיבות את השפה.

על כך בכתבה הבאה, המתארת את המאטריקה שאקטי, את האותיות והשפעתן, את התרגול עם מנטרה, משמעות המנטרה והשפעותיה על המיינד של המתרגל מדיטציה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

*פירוש המילה דרשנה בסנסקריט הוא לראות, לחזות. הכוונה היא שמתקיימת אצל היוגי המתרגל ראיה ישירה של האמת. קיימות מספר דרכים העוברות דרך תרגול רוחני הכולל מדיטציה, פראנאיאמה, שינון ולימוד. בהודו ישנן שש דרשנות (Shad Darshana) , שש אסכולות, או בתי ספר. כל אחת משש הדרשנות מאורגנת וכתובה בסוטרות.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות