הפיזיולוגיה האנרגטית של הגוף היוגי
הפיזיולוגיה של היוגה אינה דומה לפיזיולוגיה הרגילה דרכה אנו תופסים את הגוף. היא מתייחסת לגוף המעודן, המכונה "הגוף הפראני", או גוף האנרגיה שלנו, המתקיימים בממדים שאינם נראים לעין. הידיעה וההבנה של גופים עדינים אלו, באמצעות תרגול היוגה, יכולות להביא אותנו לכדי שינוי תודעתי. משך מאות ואלפי שנים היה הידע בדבר גופים אלו נסתר ואזוטרי. רק יוגים שהקדישו את זמנם לתרגולים עמוקים זכו לגעת בו, דרך המורה הרוחני במחיצתו תרגלו, ישבו ולמדו.
בבסיס הפיזיולוגיה היוגית נמצאות הקושות (kos'as), המתארות חמישה רבדים במבנה האדם, העוטפים את האטמן - הנשמה. האטמן הוא הניצוץ האלוהי, ניצוץ התודעה הנצחית השוכן בכל אדם. הוא עטוף בחמש הקושות, שנמצאות בקשרי גומלין זו עם זו ומהוות ביטוי לתודעה:
אננדמאיה: רובד האושר העילאי
ויגיאנמאיה: רובד האינטואיציה והידע גבוה
מנומאיה: רובד האינטלקט, הזיכרון, התפיסה וההגיון
פראנאמאיה: רובד האנרגיה, הכוח החיוני המניע את הגוף והתודעה
אנאמאיה: רובד המזון, הגוף הפיזי. נקרא כך על שום היותו תלוי באוכל לצורך קיומו
כל אחת מהקושות בנויה מאנרגיה, הרוטטת במהירויות ובתדרים שונים. ברובד הפיזי, החיצוני (אנאמאיה) האנרגיה נעה באיטיות. ככל שאנו נעים דרך המעטפות, הרטט הופך מהיר ומעודן יותר, עד שהוא שוב נטמע בתודעה הטהורה. האנרגיה, בסופו של דבר, היא הצורה הדינמית של התודעה, ותודעה היא צורתה הפוטנציאלית של האנרגיה. לכן מתאפיינת כל צורת קיום שלנו, כל רמת קיום שאנו חיים בה, באיכויות שונות של תפיסה, רגש, מחשבה ומודעות. רטט האנרגיה, הפראנה, הוא השתקפות של מידת הצלילות, הזיקוק וההרחבה של התודעה.
כשהחלונות בחדר פתוחים, יש בו זרימה של אויר
בדרך היוגה אנו שומעים ביטויים מסוג העלאת המודעות או הרחבת התודעה. הם מבטאים כוונה להרחיב את התודעה כך שתוכל לחבוק את כל חמש העטיפות. כשאנו מתרגלים מדיטציה ומתאמנים בתרגול רוחני, אנו מעלים את הרטט ומעדנים את האנרגיה, את הפראנה שנמצאת בבסיס הקיום שלנו, כך שהתפיסות והרגשות שלנו, המחשבות והרעיונות שלנו - כל המסכת האנושית שלנו - הופכים להיות יותר מעודנים ורחבים.
כשרמת האנרגיה נמוכה והרטט גס, נהיה מודעים אך ורק לרובד הפיזי. אז יהיו כל הרגשות שלנו וצורת החשיבה שלנו ממוקדים בגוף ובצרכיו, בתשוקות שלו ובסבל שלו. כשאנחנו מעלים את רמת האנרגיה ואת המודעות שלנו לממדים גבוהים יותר באמצעות תרגול רוחני (סדהנה), אנו הופכים להיות מודעים לפראנה ולרובד הרוחני של הקיום שלנו. שם, ברבדים גבוהים יותר, ניתן להגיע למקומות של אינטואיציה גבוהה.
דפוסי האנרגיה של הקושות הם רב ממדיים ומוזנים על ידי זרמים של פראנה. ה"צינורות" שבהם הפראנה זורמת בגוף האנרגטי שלנו נקראים נאדים. יש המקבילים מושג זה לתאי העצב, אך תרגום זה אינו מדויק ולוקה בחסר. הנאדים אינם מערכת העצבים. "נאדי" פירושו זרימה: כל מה שזורם הוא "נאדי". כפי שהמים זורמים בנהר, כך פראנה זורמת בנאדים. אם כך, ערוצי אנרגיה שנקראים נאדים פועלים מעבר למערכת העצבים, כמו נהרות של אנרגיה הזורמים בגוף ובנפש.
ככל שאנו מתפתחים על דרך היוגה, כך נוכל לפתח רגישות ומודעות לזרימת האנרגיה הנמצאת בנאדים שלנו. כשהחלונות בחדר פתוחים, יש בו זרימה של אויר. באותו אופן אנחנו נעשים מודעים לזרימת הפראנה בגוף האנרגטי שלנו ככל שהרגישות שלנו עולה בעקבות התרגול הרוחני. במקביל, אנחנו גם משתכנעים בקיומם של נהרות האנרגיה הזורמים בנו, ולומדים לחוש את הנאדים כמוליכי אנרגיה מעודנת ובעלת עוצמה.
מכניזם של מחלה
הפיזיולוגיה של היוגה מתארת 72 אלף נאדים בגוף, בהם 14 ראשיים. לשלושה ערוצים מיוחסת החשיבות הגבוהה ביותר, והם נקראים שושומנה, אידה ופינגאלה. הם מתחילים קצת מתחת לעצם הזנב, בבסיס עמוד השדרה. האידה נאדי זורמת משמאל לעמוד השדרה, עד למרכז הראש, ומסתיימת בנחיר השמאלי. פינגאלה זורמת מצדו הימני של עמוד השדרה, מתאחדת עם אידה במרכז הראש ומסתיימת בנחיר הימני. שושומנה נאדי זורמת במרכז הגוף לאורך עמוד השדרה. אלו הם שני הערוצים הפעילים אצל כולנו. השלישי, השושומנה, נפתח רק כאשר שני הראשונים פועלים באופן מאוזן והרמוני.
בכתבי היוגה מכונה האידה נאדי "ערוץ הירח" (צ'נדרה) ופינגאלה נאדי נקראת ערוץ השמש (סוריה). הערוצים האלו משפיעים על המישור הגופני, הרגשי, המנטלי והרוחני של קיומנו, כיוון שהם מקרינים על כל הקושות: מהגוף הפיזי, עבור בגוף המנטאלי וכלה בגוף הרוחני. הזרימה האנרגטית באידה ובפינגאלה יכולה להיות מיוחסת לתפקוד התקין של מערכת העצבים האוטונומית. האידה שולטת על מערכת העצבים הפאראסימפטטית, והפינגאלה מתייחסת למערכת העצבים הסימפטטית. בזרימה דומיננטית של אידה, הנחיר השמאלי יהיה יותר פתוח ופינגאלה מוחשת דרך זרימת אויר של הנחיר הימני.
הפראנה הזורמת בשני הנאדים העיקריים הללו פועלת בכל הקושות, כולל בגוף הפיזי, על ידי רשת של ערוצים קטנים, מעין תעלות אנרגיה קטנות, שגם הם נקראים נאדים. זוהי רשת מסועפת באורגניזם האנושי האחראית לחיוניות הגוף, לצלילות הנפש ולעידון התודעה. במישור הפסיכולוגי, הזרימה של אידה ופינגאלה קשורה לתפקוד של שני צדי המוח. אידה שייכת לתפיסה הוליסטית ולחשיבה אינטואיטיבית, ומעניקה אוריינטציה להתבוננות פנימה ולעולם דמיוני עשיר. פינגאלה מיוחסת לאונה השמאלית ששייכת למישור הלוגי, המילולי, האנליטי והרציונלי. אידה יוצרת השראה ופינגאלה מאפשרת עשייה ומימוש.
היוגים מייחסים את מצבו הבריאותי של האדם לזרימה החופשית של הפראנה בנאדים, המיועדת לזרום באופן מאוזן בכל הערוצים ובכל הרבדים. זהו למעשה מישור פעולתה של היוגה, המפזרת את האנרגיה בכל איברי הגוף ובכל הערוצים, ומקיימת הרמוניה של פראנה. מחלה היא חסימה אנרגטית וחוסר איזון פראני. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחת מהקושות. הסיבה יכולה להיות פיזי, מנטאלית או רגשית, והסימפטומים של המחלה יהיו קשורים לחסימה שנמצאת ברובד זה או אחר. כך אנו יכולים להבין את הקשר בין הגוף והנפש ולהבחין כיצד מצב נפשי משפיע גם על מצבנו הגופני.
התרגול היוגי מכוון אל טיהור הנאדים. כאשר החסימות נפתחות ומתאפשרת זרימה חופשית של פראנה בערוצי האנרגיה שלנו, יכול להתאפשר מצב בו השושומנה נאדי נכנסת לתמונה והופכת להיות אקטיבית. אז ניתנת לנו גישה אל אנרגיה יותר מעודנת: לאנרגיה רוחנית. כשהפראנה זורמת בשושומנה אנו חווים מצבי תודעה גבוהים שמאפשרים תובנות רוחניות והתעוררות רוחנית. כשהאנרגיה זורמת בשושומנה מתרחשת העצמה של אספקטים שונים באישיות שלנו, שמתחילים להתגלות דרך פעילות של הצ'קרות.
כשהצ'קרות מתעוררות
ערוצי האידה והפינגאלה מסתעפים במעלה השושומנה, בתנועה ספיראלית, ומקיימים ביניהם נקודות מפגש שהן מעין צמתים. נקודות המפגש האלו מכונות צ'קרות. כפי שמפגש של זרמי נהר בנקודה מסוימת מחולל מערבולת, כך המפגש של שני הערוצים האנרגטיים האלו יוצר מעין גלגל אנרגיה - הצ'קרה. זוהי תנועה מעגלית ומחזורית של אנרגיה.
בצ'קרות הללו נאספות האנרגיות הגופניות, המנטליות, הרגשיות והרוחניות.
בגוף האדם יש שישה צמתים עיקריים בהם הנאדים נפגשים ויוצרים את הצ'קרות. בנוסף, קיימות אלפי צ'קרות קטנות בגוף. לכל צ'קרה יש נקודת סימון בגוף וכשאנחנו מתרכזים בנקודות אלו אנו יכולים להיות מודעים לנוכחותן. הצ'קרות משפיעות הן על מערכת העצבים והן על מערכת הבלוטות האנדוקרינית. הן מהוות גשר בין הגוף לנפש, ומתפקדות כמחסני אנרגיה וכמוקדי חלוקתה בגוף. תפקודן התקין חיוני לרווחה הפיזית, הנפשית והרוחנית שלנו.
הפריחה של הפוטנציאל האישי שלנו באה לידי ביטוי דרך התעוררות הצ'קרות. זוהי המטרה הסופית של היוגה: הגשמה עצמית, בריאות, חיוניות ושמחת חיים. החוויה של המצב העילאי הזה נקראת סמדהי, הארה. החוויה מתרחשת כשהכוח הרוחני החבוי בתוכנו, זה המכונה אנרגיית הקונדליני, מתחיל להתעורר ולעלות במעלה הצ'קרות כדי להתחבר אל המקור העליון בסהסררה, צ'קרת אלף העלים שנמצאת מעל קודקוד הראש. שם מתקיים האיחוד של שיוה ושאקטי, זכר ונקבה, שמש וירח - הנחשב על ידי היוגים לדרגת הקיום הגבוהה ביותר שלנו.
דפוסי האנרגיה של הקושות הם רב ממדיים ומוזנים על ידי זרמים של פראנה. ה"צינורות" שבהם הפראנה זורמת בגוף האנרגטי שלנו נקראים נאדים. יש המקבילים מושג זה לתאי העצב, אך תרגום זה אינו מדויק ולוקה בחסר. הנאדים אינם מערכת העצבים. "נאדי" פירושו זרימה: כל מה שזורם הוא "נאדי". כפי שהמים זורמים בנהר, כך פראנה זורמת בנאדים. אם כך, ערוצי אנרגיה שנקראים נאדים פועלים מעבר למערכת העצבים, כמו נהרות של אנרגיה הזורמים בגוף ובנפש.
ככל שאנו מתפתחים על דרך היוגה, כך נוכל לפתח רגישות ומודעות לזרימת האנרגיה הנמצאת בנאדים שלנו. כשהחלונות בחדר פתוחים, יש בו זרימה של אויר. באותו אופן אנחנו נעשים מודעים לזרימת הפראנה בגוף האנרגטי שלנו ככל שהרגישות שלנו עולה בעקבות התרגול הרוחני. במקביל, אנחנו גם משתכנעים בקיומם של נהרות האנרגיה הזורמים בנו, ולומדים לחוש את הנאדים כמוליכי אנרגיה מעודנת ובעלת עוצמה.
מכניזם של מחלה
הפיזיולוגיה של היוגה מתארת 72 אלף נאדים בגוף, בהם 14 ראשיים. לשלושה ערוצים מיוחסת החשיבות הגבוהה ביותר, והם נקראים שושומנה, אידה ופינגאלה. הם מתחילים קצת מתחת לעצם הזנב, בבסיס עמוד השדרה. האידה נאדי זורמת משמאל לעמוד השדרה, עד למרכז הראש, ומסתיימת בנחיר השמאלי. פינגאלה זורמת מצדו הימני של עמוד השדרה, מתאחדת עם אידה במרכז הראש ומסתיימת בנחיר הימני. שושומנה נאדי זורמת במרכז הגוף לאורך עמוד השדרה. אלו הם שני הערוצים הפעילים אצל כולנו. השלישי, השושומנה, נפתח רק כאשר שני הראשונים פועלים באופן מאוזן והרמוני.
בכתבי היוגה מכונה האידה נאדי "ערוץ הירח" (צ'נדרה) ופינגאלה נאדי נקראת ערוץ השמש (סוריה). הערוצים האלו משפיעים על המישור הגופני, הרגשי, המנטלי והרוחני של קיומנו, כיוון שהם מקרינים על כל הקושות: מהגוף הפיזי, עבור בגוף המנטאלי וכלה בגוף הרוחני. הזרימה האנרגטית באידה ובפינגאלה יכולה להיות מיוחסת לתפקוד התקין של מערכת העצבים האוטונומית. האידה שולטת על מערכת העצבים הפאראסימפטטית, והפינגאלה מתייחסת למערכת העצבים הסימפטטית. בזרימה דומיננטית של אידה, הנחיר השמאלי יהיה יותר פתוח ופינגאלה מוחשת דרך זרימת אויר של הנחיר הימני.
הפראנה הזורמת בשני הנאדים העיקריים הללו פועלת בכל הקושות, כולל בגוף הפיזי, על ידי רשת של ערוצים קטנים, מעין תעלות אנרגיה קטנות, שגם הם נקראים נאדים. זוהי רשת מסועפת באורגניזם האנושי האחראית לחיוניות הגוף, לצלילות הנפש ולעידון התודעה. במישור הפסיכולוגי, הזרימה של אידה ופינגאלה קשורה לתפקוד של שני צדי המוח. אידה שייכת לתפיסה הוליסטית ולחשיבה אינטואיטיבית, ומעניקה אוריינטציה להתבוננות פנימה ולעולם דמיוני עשיר. פינגאלה מיוחסת לאונה השמאלית ששייכת למישור הלוגי, המילולי, האנליטי והרציונלי. אידה יוצרת השראה ופינגאלה מאפשרת עשייה ומימוש.
היוגים מייחסים את מצבו הבריאותי של האדם לזרימה החופשית של הפראנה בנאדים, המיועדת לזרום באופן מאוזן בכל הערוצים ובכל הרבדים. זהו למעשה מישור פעולתה של היוגה, המפזרת את האנרגיה בכל איברי הגוף ובכל הערוצים, ומקיימת הרמוניה של פראנה. מחלה היא חסימה אנרגטית וחוסר איזון פראני. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחת מהקושות. הסיבה יכולה להיות פיזי, מנטאלית או רגשית, והסימפטומים של המחלה יהיו קשורים לחסימה שנמצאת ברובד זה או אחר. כך אנו יכולים להבין את הקשר בין הגוף והנפש ולהבחין כיצד מצב נפשי משפיע גם על מצבנו הגופני.
התרגול היוגי מכוון אל טיהור הנאדים. כאשר החסימות נפתחות ומתאפשרת זרימה חופשית של פראנה בערוצי האנרגיה שלנו, יכול להתאפשר מצב בו השושומנה נאדי נכנסת לתמונה והופכת להיות אקטיבית. אז ניתנת לנו גישה אל אנרגיה יותר מעודנת: לאנרגיה רוחנית. כשהפראנה זורמת בשושומנה אנו חווים מצבי תודעה גבוהים שמאפשרים תובנות רוחניות והתעוררות רוחנית. כשהאנרגיה זורמת בשושומנה מתרחשת העצמה של אספקטים שונים באישיות שלנו, שמתחילים להתגלות דרך פעילות של הצ'קרות.
כשהצ'קרות מתעוררות
ערוצי האידה והפינגאלה מסתעפים במעלה השושומנה, בתנועה ספיראלית, ומקיימים ביניהם נקודות מפגש שהן מעין צמתים. נקודות המפגש האלו מכונות צ'קרות. כפי שמפגש של זרמי נהר בנקודה מסוימת מחולל מערבולת, כך המפגש של שני הערוצים האנרגטיים האלו יוצר מעין גלגל אנרגיה - הצ'קרה. זוהי תנועה מעגלית ומחזורית של אנרגיה.
בצ'קרות הללו נאספות האנרגיות הגופניות, המנטליות, הרגשיות והרוחניות.
בגוף האדם יש שישה צמתים עיקריים בהם הנאדים נפגשים ויוצרים את הצ'קרות. בנוסף, קיימות אלפי צ'קרות קטנות בגוף. לכל צ'קרה יש נקודת סימון בגוף וכשאנחנו מתרכזים בנקודות אלו אנו יכולים להיות מודעים לנוכחותן. הצ'קרות משפיעות הן על מערכת העצבים והן על מערכת הבלוטות האנדוקרינית. הן מהוות גשר בין הגוף לנפש, ומתפקדות כמחסני אנרגיה וכמוקדי חלוקתה בגוף. תפקודן התקין חיוני לרווחה הפיזית, הנפשית והרוחנית שלנו.
הפריחה של הפוטנציאל האישי שלנו באה לידי ביטוי דרך התעוררות הצ'קרות. זוהי המטרה הסופית של היוגה: הגשמה עצמית, בריאות, חיוניות ושמחת חיים. החוויה של המצב העילאי הזה נקראת סמדהי, הארה. החוויה מתרחשת כשהכוח הרוחני החבוי בתוכנו, זה המכונה אנרגיית הקונדליני, מתחיל להתעורר ולעלות במעלה הצ'קרות כדי להתחבר אל המקור העליון בסהסררה, צ'קרת אלף העלים שנמצאת מעל קודקוד הראש. שם מתקיים האיחוד של שיוה ושאקטי, זכר ונקבה, שמש וירח - הנחשב על ידי היוגים לדרגת הקיום הגבוהה ביותר שלנו. 