הרוחניות – לב ליבה של היוגה
מהותה של
הרוחניות ביוגה - איך נַקנה אותה ביושר ובכנות
הרוחניות הינה לב ליבה של היוגה, והכי טוב להגדירה כמודעות עצמית, גילוי עצמי והגשמה עצמית.
למרות שיתכן ואינם מודעים לכך או מסוגלים לבטא זאת מילולית, זהו אמנם מה
שרוב תלמידינו מחפשים, ותמיכתנו במסע אל הגילוי העצמי הינה אחת המתנות
המדהימות ביותר שבאפשרותנו להעניק. אך, כיצד נוכל ללמד רוחניות, עומק
ומשמעות בצורה אמיתית, אמינה ומספקת?
לעיתים קרובות, רק כאשר אנחנו מתחילים להורות יוגה, אנו למדים מהי באמת.
וזאת משום שבתוך הוראת היוגה אנו נאלצים לבחון את הבנתנו אנו באופן
ביקורתי, ולהבחין עד כמה אנו מגלמים ומשדרים הבנה זו.
אם התלמיד פתוח לתהליך, יכולה היוגה לתמוך בכל היבט של הווייתו. מידת
פתיחותו תלויה לא רק בטכניקת ההוראה שלנו, אלא גם באופן שבו אנו מביאים
לידי ביטוי את הבנתנו אנו. הדרך שבה אנו מציגים את מהות ואת רוח היוגה
במהלך ההוראה תלויה במידה שבה אנו אמנם חיים את היוגה, עד כמה ליבנו נתון
לה, וכמה עומק וחוכמה רכשנו.
אתגרים רבים עומדים בפנינו, המורים. כיצד נצליח להפיח עומק בשיעור יוגה
בלי להפריז בתיאוריה, בשפה מקצועית ובמונחים בסנסקריט, אשר לעיתים קרובות
אינם מובנים לתלמידינו? איך נצליח ללמד ביושרה ולא להרגיש כמתחזים, במהלך
תקופות מאתגרות בחיינו? הכרה באתגרים אלה מביאה אותנו לבחון מהם יוגה
ורוחניות עבורנו אנו, ועד כמה חיינו התעשרו בעומק ובמשמעות. רק אז נוכל
להעניק ולהורות תרגול מעמיק ומספק.
מהי רוחניות?
במהות עוסקת הרוחניות במערכת היחסים שלנו עם כל מה שנמצא מעבר לנו
כאינדיבידואלים. זוהי מערכת יחסים עם משהו שהוא גדול מאיתנו – עם הבורא,
או מקור הוויה שממנו הגענו טרם לידתנו ושאליו נלך לאחר מותנו. מסע פנימי
זה הינו אישי מאד.
מנקודת המבט היוגית, אנו חווים את הרוחני באמצעות טיפוח המודעות והבאתה
למעמקי ישותנו. מודעות מאפשרת לנו לחוות את הדקויות בהיבטים השונים של
חיינו, ומתווה את השלבים בדרכנו להגשמה עצמית. ביסוס מערכת יחסים מודעת עם
העצמי שהוא מעבר לעצמי ה"קטן", מאפשרת לנו להביא את ההבנה והקשר שנוצר
לחיי היומיום שלנו. רק אז נוכל להערות עומק ומשמעות לחיינו ולהוראה.
כמורים, יתכן ונתבקש להעניק לתלמידינו הדרכה רוחנית מסוג זה או אחר, על
מנת לתמוך במסע הרוחני שהם חווים. מטרת המורה ליוגה תהיה תמיד לסייע
לתלמידים למצוא את דרכם האישית. המודעות הינה אחד הכלים שאנו מעניקים להם.
אי לכך, יהיה נכון להנחות את התלמידים להגביר את המודעות ולתת אמון ברגשות
ובאינטואיציות שלהם.
נפיח רוח בעצמנו
השלב הראשון והחשוב ביותר בהוראה הינו לפתח את הרוחניות שלנו עצמנו. ידע
רוחני נובע אך ורק מלמידה ומהתפתחות אישית. לוקח זמן לפתח רוחניות מושרשת
ואמיתית. לא ניתן להשיג זאת מספרים, התלמידים יבחינו באם ננסה ללמד מה
שאיננו יודעים. כאשר הרוחניות שלנו נטועה במימוש אמיתי, נוכל ליצור מערכת
יחסים שנובעת מהלב עם חיינו ואי לכך גם עם תלמידינו. ואז מקבלים תרגולים
פשוטים משנה כוח.
הדרך הנכונה לרכוש ידע רוחני הינה מהגורו, המורים והמורים הרוחניים שלנו,
מתרגול שוטף, ולעיתים מחוויות מרות כמו למשל אובדן. נוכל גם לרכוש
מיומנויות נוספות כמו למשל היכולת האמיתית להאזין לאחר, איך להגיב
ביעילות, וכן הלאה. יכולות אלה נוכל ללמוד בקורסים לייעוץ והן תוכלנה
להוות תוספת מועילה לכל מורה.
זכרו, שלמרות שלא נוכל לצפות להישגים משמעותיים בהוראת רוחניות עד אשר זו
תתפתח בתוכנו, עדיין נוכל להיות מורים טובים כאשר נלמד ברמה שאליה הגענו
בלימודינו. לעיתים תכופות אנו מעניקים לתלמידינו הרבה יותר מכפי שאנו
משערים, במיוחד אם אנחנו שואפים לשלמות. אך עלינו לשקוד על לימודינו
ולתרגל בהתמדה על מנת לשפר את המיומנויות שלנו ללא הפסק.
הכנה להוראת הרוחניות
לפני שנתחיל ללמד רוחניות, נוכל ללמוד לבצע מספר תרגילים פשוטים, מדיטציות
והתבוננות, אשר יאפשרו לנו גישה פתוחה ומעמיקה יותר לחייהם הפנימיים של
התלמידים. מדובר בטכניקות לצמצום האגו שלנו, המהווה מכשול להוראה יעילה
ואישית. כאשר האגו מרים ראש, קורה שאנו מנסים יותר מדי או שאנו הולכים שבי
אחרי רעיונות ומושגים על איך דברים אמורים להיות.
ראשית, הקדש זמן להתבוננות עצמית במשמעות של יוגה ורוחניות עבורך. קרקע את
עצמך לאדמה וחדד את המודעות.
לַמֶד רק את מה שלמדת, לימדו אותך או שחווית בעצמך. היה מודע לרמה שבה אתה
מסוגל ללמד ואל תנסה לעבור אותה.
אל תחשוש מטעויות – זוהי הדרך לגדול.
תן אמון בתרגולי היוגה. מתן אמון בטכניקה מעצים את האופן שבו אנו מלמדים,
ומקל על התלמידים להשתנות ולצמוח. העבר לתלמידיך תרגולים המעודדים אותם
לחקור את עצמם ברבדים עמוקים יותר. הנח להוראה עצמה לזהור ונסה להפוך ככל
האפשר בלתי נראה. פשט את התהליך.
זכור שברוב הזמן הינך תלמיד בעצמך ואילו מורה רק בחלק קטן מאד מחייך.
לענווה הנובעת מתובנה זו השפעה רבת עוצמה על תלמידינו.
היה נכון להראות ולחלוק גם כמה מחולשותיך ומגבלותיך. הַזכר לתלמידיך שאינך
מושלם. שיתוף זה הינו כלי רב עוצמה לעיצוב אפשרויות לתלמידיך, ומאפשר להם
להשתנות ולגדול.
שאל את עצמך מהו מורה ליוגה בעיניך. אין דבר קל מליצור לעצמנו דימוי שאינו
מציאותי ואשר בסופו של דבר יביא למפח נפש.
הימנע בכל מחיר מליפול בפח דימוי ה"גורו". חנופה מצד תלמידיך יכולה להביא
לשיכרון חושים ויוצרת אגו נפוח - היפוכה הגמור של הרוחניות. היה נכון
להיות מחובר למי שהינך באמת. גורו כוזב מנסה לנהל את חיי תלמידיו. גורו
אמיתי מעצים את תלמידיו ומאפשר להם למצוא את דרכם בעצמם.
אל תשכח שכולנו בני אנוש ושהחיים מאתגרים עבור כולנו. למורה ליוגה יש
בעיות, אך הוא מנסה להתייצב מולן במודעות, בחן ובגו זקוף. עודד את תלמידיך
לעשות שימוש בשיטות יוגיות על מנת להיטיב ולהתמודד עם קשיי החיים. הראה
להם טכניקות נוספות בהן יוכלו להיעזר מחוץ לשיעורי היוגה.
היה מודע לכך שלכל תלמיד המגיע לכיתה רקע, מטרות וציפיות שונות.
היה מודע להבדלים שבין דת ורוחניות. לעיתים, מסוגלים אתיאיסטים לנהל חיים
רוחניים ועתירי נתינה הרבה יותר מהמתיימרים לנהוג לפי הדת.
ומעל הכול הקפד על עיקרון הפשטות שהוא מהותי ובסיסי לרוח ההוראה ולעולם
אינו מכזיב.
דרכים רבות להעביר את מהות ההוראה והרוחניות - אלה הן רק כמה אפשרויות.
הכי חשוב – הֶיֶה אותנטי עם תלמידיך. העמדת פנים וצביעות בולטים לכולם
מלבד לצבוע עצמו. אפשר לאורה של היוגה לזרוח דרכך ותלמידיך יזכו לראותו.
ד"ר סוואמי שאנקרדב סאראסווטי הינו מורה ליוגה, ד"ר לרפואה, פסיכותרפיסט,
סופר ומרצה. בעבר, חי מעל 10 שנים בהודו אצל הגורו שלו – סוואמי
סאטייאננדה (1974-1985). הוא מרצה בכל רחבי העולם. ניתן לקרוא עוד עליו
ומשלו או ליצור עימו קשר באתר -
www.bigshakti.com.
המאמר תורגם
מהמגזין YogaJournal.com.
