התנוחות כבסיס לחיים שמימיים

/ סוואמי שנקרדב סאראסווטי

 

במאמר של שבוע שעבר, דיברנו על איך ללמד את התלמידים לנקות ולהשקיט את המיינד שלהם. החודש, אנו נדבר על הדרכים אשר בעזרת תרגול התנוחות באופן ספציפי, הרוחניות של התלמידים שלכם תוכל לגדול ולצמוח.

כולנו מרגישים טוב אחרי מתיחות בשיעור האסאנות (שיעור המוקדש לתנוחות בפרט). לתנוחות יש יכולת מדהימה להרגיע מתחים, לשחרר אנרגיה לכודה, ולשפר את תחושת הרווחה. תרגול נאות של התנוחות יכול לשמש ליותר מאשר בריאות וכושר גופני. מכל מקום, הוא יכול להוות בסיס לצמיחה פסיכולוגית ורוחנית. כמורים, פעם לימדנו את הבסיס של התנוחות, ובעקבות זה אנחנו יכולים להדריך את התלמידים שלנו להשתמש באנרגיה והרווחה שמתחוללת בגופם בעזרת התרגול, על מנת לשלוט בהתפתחות האישית שלהם. אנו משתמשים בנשימה ובשריר המנטאלי בכדי להרים את התנוחה לדרגה גבוהה יותר. אנחנו משתמשים בנשימה בכדי להגביר את הפראנה והחיוניות. בעזרת המיינד אנו מונעים הסחות דעת, ומפתחים תהליך חיובי ויצירתי. נשמו מודעות אנחנו יודעים שהנשימה מתפקדת גם כמשאבה מרכזית בגוף, וגם כפתח לחיוניות למען הווייתנו. בנוסף לזאת, היא הצורה הקלה, הנגישה והפעילה ביותר של פראנה (אנרגית חיים). ע"י תפעול הנשימה, אנחנו פועלים על כל האיברים והמערכות הפנימיות בגוף, ובנוסף על האנרגיה העדינה והחיונית שלנו. הספרות העתיקה של תורת היוגה גרסה שאיכות הנשימה, ואיכות הפראנה אצל אדם מסוים, תקבע על איכות המיינד שלו. נשימה שקטה יוצרת מיינד שקט, ולהפך. בכדי להרים את תרגול האסאנות (תנוחות) לדרגה גבוהה יותר, הדריכו את התלמידים שלכם לכוון את המודעות שלהם לנשימה. תנו הוראות שיאתגרו תלמידים להתמקד ברמת המודעות העצמית שלהם, כמו: "איך את/ה מרגיש/ה? השתמשו בנשימה כדי להירגע עוד יותר בכדי להתחבר לכוח הפנימי שלכם וליצור שינוי חיובי". עודדו אותם לזהות את השינויים הפנימיים שמתחוללים בהם במהלך התרגול: שינויים חיוביים ועוצמתיים. העסיקו את המיינד אחת מההגדרות של יוגה זה איחוד בין הגוף למיינד. בכדי להצליח ביוגה, הגוף והמיינד צריכים להיות מאוחדים, ומחוברים. למרות זאת ( זה די שכיח אצל אנשים), הם מנסים לבצע את התנוחה בצורה מושלמת, בזמן שהמיינד שלהם מוסח. אנחנו נוטים לסחף מנטאלי, או היצמדות למצב של הפסד עצמי, הבא לידי ביטוי כתחרותיות, כניסיון לבצע דברים באופן קשה מדי, חוסר בטחון עצמי, סערת רגשות, דאגות, או תשוקות הנובעות מקונפליקטים. צריך להזכיר לתלמידים שאם המיינד מוסח, הם לא באמת מתרגלים את התנוחות, הם בסך הכול מותחים שרירים וגידים, וכתוצאה מכך מפספסים את התועלת הנובעת מהפן הפסיכולוגי והרוחני. זה לא המתח הפיסי, או הנוקשות הכללית בגוף שמונעת מהתלמידים להצליח ביוגה. זה בעצם המצב המנטאלי, והגישה שלהם. על כן, כשאתם מלמדים את התנוחות, חברו את המיינד של התלמידים להווה, לעכשיו, ע"י משהו חיובי, אמירה שתגרום להתרוממות רוח. יש מספר הוראות שאנחנו המורים, יכולים להדריך את התלמידים, איך להיות בחוויה של היוגה, באופן חיובי וקונסטרוקטיבי. שלב ראשון: השתקפות השלב הראשון הוא ללמד את השלב הקודם לאסאנות, בכדי להכין את המיינד של התלמידים. לדוגמא: אמרו להם לשבת בשקט, ולהתבונן פנימה לכמה רגעים. עודדו אותם להתבונן בעוצמות, ובחולשות שלהם, ובזיהוי זיהוי צרכיהם האישיים. כעת, עודדו אותם לבחון איך הם יכולים לשנות או לתקן את החולשות או את הבעיות המטרידות אותם. האם הם יכולים להשתמש בכוחות פנימיים, קיימים, או שמא הם צריכים לפתח כוחות חדשים? לדוגמא, אם למישהו חסר ביטחון עצמי, הוא צריך לפתח אומץ לב. אם מישהו נאבק בכעס, הוא צריך לפתח שליטה עצמית, ומיינד רגוע יותר. ברגע שהם מבינים את הרעיון של הדבר שלו הם זקוקים, ומה אולי יעשו בקשר אליו, הם צריכים להחזיק את המחשבה הזו במיינד בזמן תרגול האסאנות. באותו הזמן הם צריכים להתכוונן אל העוצמה שמתחוללת בעקבות האסאנה, ולהשתמש ברגש חיובי זה כדי להגשים את היעד שלהם. זה מקנה לתרגול התנוחה משמעות גבוהה ורחבה יותר. שלב שני: מודעות השלב השני הוא להדריך אותם להישאר נוכחים ומודעים בזמן התרגול. הזכירו להם להילחם בנטייה של שוטטות החוצה למצב של המיינד, בו הוא מוסח ומרוחק, המצב שבו רוב התאונות מתרחשות. הזכירו להם להמשיך להשתמש בנשימה ככלי של רגיעה מתמשכת וריכוז. בהישארות נוכחים, התרגול יהפוך לבסיס לתהליך מדיטאטיבי פשוט, אך עוצמתי ביותר. הם יוסיפו רובד נוסף לתרגול התנוחות שבמודע ייצור מצב מנטאלי חיובי. מצב המיינד הנורמאלי-מוסח וחסר משמעת- הנקרא גם מיינד הקוף (monkey mind), מבזבז אנרגיה במחשבות שליליות וסערת רגשות. לפיכך, במקום לאפשר למיינד לשוטט לכוד במצב זה, כוונו במודע את האנרגיה שהכילה בחובה את הרגשות השליליים למצב מנטאלי חיובי ועוצמתי. השלב השלישי: התרכזו בשלב השלישי, בזמן שהתלמידים שלכם מבצעים את התנוחות, חשוב להזכיר להם על מה הם התבוננו לפני תחילת התרגול: מה הם רוצים להשיג בחיים כעת. הדריכו אותם לשאול: מה אני מרגיש\ה כרגע? באותו הזמן, עודדו אותם להתרכז בזיהוי של כל רגש חיובי שיש להם. אין שום דימוי אידיאלי שעל פיו צריך לבצע את התנוחות. יותר מזה, תנוחה המבוצעת טוב, מחוללת הרגשה של מקורקעות, איזון, טיפוח עצמי, הרגשת אנרגיה, והימצאות בשליטה. בזמן שהתלמידים יוצרים את המצב החיובי בישויות שלהם, בקשו מהם להתרכז בחולשות או בקשיים. לסיכום דרך עוצמתית זו היא תהליך של עזרה לתלמידים שלכם לעלות ולהעמיק את תרגול התנוחות. סבלנות היא שם המשחק פה, גם אצל מורים וגם אצל תלמידים. התלמידים ילמדו להתבונן, להפוך למודעים יותר, ולהתרכז בשיעור. בבוא הזמן, תרגול זה יפתח מספר מיומנויות: הם יהיו יותר מקורקעים בתרגול- מה שהם צריכים באותה עת- המיינד שלהם יהיה יותר מפוקס, והם ילמדו, במודע, ליצור הרגשה פנימית חיובית, כמו אומץ וחוכמה. כל אלו מפתחים מיינד עוצמתי ויצירתי יותר, ובנוסף, תרגול יוגה שבמודע מתחבר לחיים, מחוץ לכיתת התרגול. המאמר תורגם מהמגזין YogaJournal.com.