יוגה כטיפול בבעיית ההתמכרות

יוגה ככלי טיפולי שיקומי בטיפול בבעיית ההתמכרות מאת: סמדר למברג מבוא בחרתי להעמיק ולחקור בשאלה האם ובאיזו מידה ניתן לראות ולהעזר ביוגה ככלי טיפולי שיקומי בטיפול בבעיית ההתמכרות. בעבודתי מזה כ-25 שנה הנני עוסקת בטיפול באוכלוסיית המכורים ובעשור האחרון הנני מנהלת מסגרת טיפולית פנימייתית לנשים בלבד. במהלך שנות עבודתי במיוחד, בטפול בנשים, נכחתי והתוודעתי לקשר העמוק והישיר שיש בין גוף לנפש. 1 בעיית ההתמכרות מוגדרת כבעייה ביו-פסיכו-סוציאלית ונתפסת למעשה כסימפטום או לחליפין תוצאה של מצוקות אחרות הנובעות משילוב של החלק הביולוגי הווה אומר תהליכים טבעיים ביוכימיים של הגוף שבשל "תקלה" כלשהיא הגוף לא מייצר חומרי הרגעה ומשכחי כאבים, הנקראים אנדורפינים. החלק האישיותי שהנו מולד ונרכש, כמו נטייה לפרפקטציוניזם, קושי להתמודד עם תסכולים ועוד והחלק החברתי, איפה ובסביבת מי גדלתי, מעמד סוציואקונומי וכדומה. ההתמכרות עצמה נתפסת כסוג של פתרון הישרדותי כאשר בטווח הקצר אכן עוזר בכך שכל חומר המוחדר לגוף ומשפיע על מערכת העצבים המרכזית משנה את ההרגשה ומצב התודעה ובכך לכאורה מקל על אופן ודרך ההתמודדות אך לצערנו לטווח הארוך היעילות יורדת ויחד איתה התיפקוד וההתמודדות מול דרישות חיי היומיום, כך שבסופו של דבר התמונה נעשית מורכבת ומערבת עוד הרבה משתנים שמביאים לחוסר תיפקוד לעיתים מוחלט ולעיתים הסתבכות עם החוק עד כדי מעצרים, מאסרים והרס חיי משפחה, אם היו. מנסיוני האישי כמתרגלת יוגה מזה עשור, נכחתי וחשתי בשינוי העצום שחל בי במבט על החיים, בדפוסיי ההתמודדות היומיומיים, במודעות לגופי, לפנימיותי ולקשר בין חוויית הגוף וההתמודדות בפועל עם סוגיות ודרישות שונות. נהייתי יותר סבלנית גמישה ורכה ויחד עם זאת ברורה וממוקדת. בעבודתי הטיפולית היומיומית נעזרתי בכליי הטיפול המקובלים שכוללים בעיקר טיפול שיחתי פסיכותרפוייטי קלאסי שנשען על תאוריות ושיטות טיפוליות שונות. נתקלתי בקשיים רבים ובחוויות חוזרות של הבנה ללא הפנמה קיים פער גדול בין הרצון וההבנה לבין היכולת ליישם, לבצע ולשמר לאורך זמן כך שיווצר שינוי אמיתי. מתוך מקום זה בחרתי להעמיק בעבודת הסיכום של לימודיי היוגה בנושא הנדון ולמצוא את המכנים המשותפים שיש ביוגה ובמאפייני הטיפול בהתמכרויות ולנסות לגבש ולבנות חשיבה וגישה טיפולית שתשלב את תירגול היוגה ושיטות הטיפול הקונבנציונליות. התמכרות ויוגה- דומה ושונה החלמה של אדם מכור, מתחילה בהחלטה ובבחירה לא להיות רדום, לחיות באמת. באופן עקרוני כל בעיה אשר גובה מחיר ויוצרת אי נוחות מובילה למקום בו צריך לעשות בחירה ולהשקיע ביצירת השינוי כך שייהפך לחלק ממך. כל מי שחי ונושם יכול לעשות את הבחירה הבעייה, שרוב האנשים לא נושמים נשימה מלאה ולא מרגישים באופן מלא או לא מאפשרים לעצמם להרגיש. הכחשת רגשות זוהי דרך להכחיש את החיים, חשיבה שלילית, ביקורת עצמית קשה אלו סוגיי טכניקות להכחשת החיים והמנעות מעשייה ויצירת שינוי. שימוש מוגבר עד כדי התמכרות באלכוהול סמים או אוכל אלו "שיטות" להרדים את החיים. כשאנו מרשים לעצמנו להרגיש כאב וגם שמחה זוהי התחלת תהליך הריפוי. בפילוסופיית היוגה ישנם קוויים מקבילים לתהליך טיפולי. פירוש המלה יוגה בסנסקריט הוא איחוד-חיבור בין גוף נפש ורוח. האדם מיום היוולדו אוסף רצף של חוויות חיים. חלקן חיוביות וחלקן שליליות ואלו יוצרים משקעים ומטענים אשר מולם משתמש האדם במנגנוני הגנה וטכניקות הישרדותיות שיעזרו לו להמשיך, להתמודד ולנהל אורח חיים סתגלתני במידת האפשר. ישנם מנגננוני הגנה שונים כמו הדחקה והכחשה כך שאיננו מחוברים לפנימיות שלנו, לרגשותינו, הננו עסוקים במחשבות טורדניות הרודפות אחת את השנייה, רמת הריכוז והמיקוד נמוכה והננו עסוקים רוב הזמן במה היה ומה יהיה ומתקשים לחוות את הרגע וההווה. ההתמכרות נתפסת ככלי הישרדותי שמאפשר ניתוק ובריחה מעימות והתמודדות עם חיינו האמיתיים. נמצא, שגם לגביי היכולת להכיר בתכונות ודברים חיוביים שיש בנו, שאנו עושים וחווים קיים קושי ויש נטייה להמנע מלהרשות לעצמנו להנות ולהתגאות בכך. כאשר יורדים לעומקה של פילוסופיית היוגה ולו רק ברמת פירוש המושג ניתן להבין איזו עוצמה יכול לרכוש אדם המתרגל וחי באורח חיים יוגי. החיבור שמתאפשר בין החלקים הרגשי, הגופני והרוחני הנו תהליך טיפולי שיקומי לכל דבר ובפרט טיפול בתחום ההתמכרויות. מאפיין מרכזי אצל אדם מכור הנו הניתוק ממגע עם עצמו ועם הסביבה שמועצם דרך השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. אנשים שנמצאים עמוק בעולם ההתמכרות לוקים בסוג של עיוורון ותרדמת כמו שבא לידי ביטוי בעדותה של מטופלת מכורה: "רוב הזמן אני בחוסר מודעות רואה שחור בעיניים, אין לי גבולות מלאה בתיסכולים ולא מסוגלת לעמוד מול אנשים"..... חלק מהמומחים סוברים שיוגה יכולה להוות כלי טיפולי שיקומי למכורים ולעזור בלפתח ביטחון עצמי, "להרוויח"בריאות פיזית וללמוד שליטה פיזית ומנטלית. מטרת היוגה ליצור איחוד, שלום ואיזון בגוף ברוח ובנפש. יוגה ככלי טיפולי במכורים מספקת "מקום בטוח" שמאפשר מפגש עם הרגשות השליליים ומספקת כלים מעשיים להתפתחות. חלק מאנשים מתמכרים כתחליף להתמודדות עם כאב פיזי וחלק כתחליף להתמודדות עם כאב רגשי ולעיתים לא מעטות זהו שילוב של שניהם. היוגה מספקת פתרון לקשיים אלו כפי שמתבטא במחקר המתואר להלן. ב-1999 פורסם מחקר בינלאומי שנערך בטקסס בתחום הכאב הפיזי ובמסקנותיו נאמר שתרגול היוגה יכול לשפר ולקדם התמודדות עם כאבים כרוניים. 80% ממשתתפי המחקר דיווחו על שיפור גדול במצבם עד כדי הפסקה מוחלטת בנטילת תרופות נגד כאבים. יוגה יכולה להיות יעילה בהפנייה אל שורשי הגורם להתמכרות בכך שמפתחת את החיבור עם עצמנו ואת היכולת לעמוד מול המציאות ללא צורך בבריחה. אורח חיים התמכרותי גובה מחירים רבים. איבוד תיפקודים בחיי היוםיום, העדר חיי חברה משפחה פרנסה וביטחון. ההרגשה המיידית הנלווית לתוצאות אלה הינה בושה ושקיעה עמוקה יותר ויותר. תרגול היוגה עוזר בבניית "שלום" עם עצמי וגופי לטווח המיידי ולטווח הארוך. הגילויי שנוצר באמצעות תרגול היוגה לעצמי וגופי הוא עצום. מגע הגוף עם המזרון יוצר מציאות שקטה, התכנסות פנימה מגע עם האדמה. הנחיות והכוונות המורה מעצימות את רגעי ההתכנסות ויוצרים סיטואציה מוחשית של התמודדות בפועל, במיוחד, מול מנגנון ההכחשה. אין ספק שמורה היוגה אשר מתרגל אנשים המאובחנים כמכורים חייב להיות בעל ידע בתחום והבנה של הדנימיקה העמוקה יותר מלבד התירגול. אדם שמפעיל את מנגנון ההכחשה כאמצעי הגנה המנעותי ממגע עם עצמו ימצא כל דרך אפשרית לברוח ולהמנע מלאפשר לעצמו להתמודד עם הסיטואציה ולו לדקה. כך הייתי עדה למצב בו נשים שאמורות לקחת חלק בתרגול שבועי ביוגה דיווחו על תחושה פיזית לא טובה אם באופן אובייקטיבי ואם באופן סובייקטיבי. מתוך הבנת המניעים והדנמיקה העמוקה של הסיטואציה ידעתי לפנות אל אותן נשים בגישה רכה, מבינה אך יחד עם זאת החלטית וברורה כך שהמסר העיקרי היה מתן לגיטימציה לתחושה יחד עם העברת מסר להמשיך ולתרגל על פי היכולת, עידוד לא לוותר. בעוד שמורה ליוגה שאינו מכיר ומבין את הרקע יכול בקלות לא לתת את הדעת למצב. ולאמר בסדר, פעם הבאה תתרגלי... וכך יכול להיווצר מצב בו אותה אשה שמתקשה להתמודד ולעבור את מחסום המפגש עם עצמה וגופה תתחמק שוב ושוב כאשר למעשה איש מקצוע מיומן יכול לזהות ולהבחין שאלו מצבים בהם קיים מסר עצמי כפול בו האשה אומרת: "רוצה אבל פוחדת אז תעזרי לי." מתיחות, כפיפות לפנים ונשימות יכולים להביא תחושה מיידית של רגיעה ומיקוד. אנשים מכורים מאופיינים בדרך כלל בהתנהגות "קופצנית" גם בגלל המאפיינים וארועי החיים שהובילו אותם להתמכרות וגם בגלל השפעות הסם עצמו על מערכת העצבים המרכזית. מכור בתהליך ההחלמה לומד להכיר ולהסתגל אל עצמו ללא השפעת חומר חיצוני ותהליך זה אורך זמן ומפגיש את המכור עם הרבה חוויות שלא ראה וחש מזה זמן רב ומהן למעשה, ברח. עלינו לזכור שאין אדם שמתמכר לסמים רק כי בא לו להתנסות, או מן הסתם כיף לו. זהו תמיד סיפור מורכב ועמוק שההתמכרות מכסה עליו. תרגול היוגה יכול להביא הקלה ממחשבות טורדניות וכפייתיות, הקלה במתח, פחדומיתון כעסים. למעשה התרגול מאפשר ונותן כוח ואורך רוח לנטרל מחשבות ומצבים שהדחף האוטומטי להן הוא ללכת להשתמש. זהו המפתח להחלמה, כאשר האדם לומד להכיר ולזהות את מצבי הסיכון שלו בהם הוא חש את הדחף להשתמש ומצליח ליישם התנהגות חלופית. תרגול היוגה בפועל יכול להוות התנהגות התמכרותית חלופית כאשר אדם לומד לזהות שמול מצבי האי שקט בגוף ובמיינד הוא יכול לשלוט להתרכז וליצור שקט באמצעות פראניאמה, או כפיפות לפנים לדוגמא. זהו הישג עצום עם יתרון בולט של זמינות בכל שעה וכמעט בכל מצב ותנאים. באמצעות התירגול ניתן לפתח דימוי עצמי חיובי, כבוד והערכה לגוף,סבלנות וריכוז ובסופו של דבר הימנעות "ממעידה" (relapse). על המורה ליוגה שמתרגל עם מטופלים בהחלמה ממחלת ההתמכרות לדעת ולזכור שמבנה שעור יוגה רגיל כולל מספר אלמנטים אשר עלולים להוות מכשול להתחברות והמשכיות התרגול. למה המורה המתרגל קבוצה עם "מכורים" בתהליך החלמה צריך להיות מודע? פראניאמה-דורשת ריכוז גבוה ויכולת התכנסות ושקט. דרישות דומות קיימות בהרפייה כך שעל המורה לאפשר את התרגול בהתחלה בעיניים פקוחות, בישיבה, השמעת מוזיקת רקע מרגיעה, ותרגול קצר מהרגיל תוך ערנות למצב המתרגלים. רבים מהאנשים המתמכרים לחומרים פסיכואקטיביים ונשים בפרט עברו פגיעות פיזיות, נפשיות ומיניות שהובילו אותם בסופו של דבר "לבחור" בהתמכרות "כפתרון". פגיעות אלו יוצרות בדרך כלל תגובות פוסט טראמטיות שהסימפטומים הבולטים הם יצירת split בגוף עד כדי התנתקות מהגוף עם חווייה של התבוננות מבחוץ. וקושי "להיפגש" עם פנימיותם וגופם. לכן על המורה להיות בקיא בתאוריה ובסימפטומים הקיימים ולנהוג בגמישות וביצירתיות כך שלא תיווצר תחושה של חווייה חוזרת של פגיעה על ידי גישה נוקשה ואוליי כפייתית של המורה. מעדויות של מתרגלים במרכזים טיפוליים בעולם עולה שתרגול נשימת ברהמארי-זמזום הדבורה ואוג'אי הוכחו כמשפיעות מאד לחיוב, על אנשים בטיפול בשלב השיקום מהתמכרות. הצליל הנלווה שנוצר מאפשר שקט ומפתח מודעות להשפעה של הנשימה ולתהליך הנשימה. בדרך כלל מומלץ להתחיל את תרגול הנשימה באימון וצפייה על התנועה הטבעית של המטופלים כאשר, תהליך זה נכון לגביי כל מתרגל חדש שלומד את נושא הנשימה. נמצא שרובנו בשל סגנון החיים והקצב איבדנו את היכולת לנשום באופן מלא ולהעזר בכל איברי הנשימה שלנו על אחת כמה וכמה אצל אנשים "שסובלים" מאי נחת מסיבה כלשהיא ואינם מודעים לעצמם ולתהליכים הבסיסיים של גופם כמו נשימה. ההרפייה מעוררת ויוצרת מצב של התכנסות עמוקה והעלאת זכרונות. מצב זה יכול לגרור התפרצויות צחוק, בכי מלל ועוד. במידה וזה קורה רצוי בעדינות ללא מסר שיפוטי להעביר מקום, להוציא לשטיפת פנים ועוד.חשוב להבין שזה לא כל כך בשליטת המתרגל וזהו תהליך הכרות ולמידה שישתפר עם הזמן. במרכז טיפולי מסויים נהוג לפני הכניסה להרפייה ללוות את התהליך בסיפור נלווה שיש בו מסר שיכול להקל ולעזור למתרגלים להתמסר להרפייה. ייקל על המורה המתרגל אם יתרגל בעצמו מדיטציה קצרה בה יתבונן בתהליך ההרפייה ויתרגל על עצמו ודרכו את החלק בו הוא מתמסר ומוותר לעצמו ולגופו וישאל את עצמו על מה אני צריך לוותר? ומה יקרה אם אעשה זאת? בהרבה תחומים טיפוליים מקובל לבקש מהמטפלים עצמם לחוות תהליך טיפולי . מצב נפשי-אצל רבים מהמכורים בתהליך החלמה קיימת ברקע נטייה דכאונית, פסיביות וחוסר עניין ואנרגיה. חלקם מאופיינים בנטייה לצייתנות וכניעות עיוורת שאינה נובעת מתהליך מודע של קבלת החלטה. כך גם בעבודתי הנני עדה שלא רק מול תרגול היוגה, אלא לגביי כל התנסות טיפולית אשר דורשת התחייבות והתגייסות אין להן את הכוחות והכלים לעשות קבלת החלטות. לפיכך הן נזקקות בשלב הראשון ליד מכוונת וגם מחייבת כך שהרבה פעמים "שלא לשמה בא לשמה" וחלק מהמטופלות מתחילות לתרגל בחוסר נכונות, חשק ומחוייבות ותוך כדי קורה משהו אמיתי וחלקן באמת מתחברות לומדות "להיות" לשהות בסיטואציה ולהפיק מהתרגול . דפוס התנהגות אימפולסיבי- לרבים מהמכורים בהחלמה, נטייה לתגובות אימפולסיביות שיכולה להתבטא בדיבור בוטה עם האשמה והשלכה כלפיי המורה המתרגל- על המורה לדעת לעשות הפרדה ולקבל את ההתנהגות כחלק מהבעייה ולא לקחת זאת אישית אלא מקצועית. במקרה בו אחד המתרגלים/ות מתבטא בצורה לא הולמה מילולית או התנהגותית הוא בעצם עושה "בדיקה" לגבולות מול המורה, ובמילים אחרות אומר "נראה כמה את באמת מקבלת אותי, מוכנה לעזור" וכדומה. על המורה להיות מסוגלת לעשות הערכה מהירה מה חומרת ההתנהגות ובמידה וזה אפשרי אז בשלב הראשון ניתן להתעלם ובכך לשדר שלמרות זאת אני מקבלת אותך. ניתן לעצור את התירגול ולעשות שיקוף בו המורה אומרת: "אני רואה ושומעת אותך אבל מבהירה מה הכללים ומהם הקודים ההתנהגותיים המקובלים. ניתן לאפשר בחירה תוך מתן הנחיות ממוקדות וקצרות והקצבת זמן ברורה כמו "התנהגות זאת לא מתאימה ומקובלת בשעור, אני מבינה למה זה קורה לך אך מאמינה ומצפה שאת/ה יכולים לשלוט בזה אז קח/י 5 דקות להתאווררות ותחזור/י להודיע לי מה ההחלטה. להמשיך בתרגול או לא. שילוב תכנית 12 צעדים עם תרגול היוגה תכנית 12 הצעדים התפתחה בארה"ב ב-1935 ע"י שני אלכוהליסטים. תכנית ההחלמה מוכרת ומותאמת לרוב ההתנהגויות הכפייתיות סמים, אלכוהול, אוכל, מין ועוד. התכנית מבוססת על קבוצות לעזרה עצמית אשר מנוהלות ע"י המטופלים עצמם ומשלבת מפגשים קבוצתיים של תמיכה הדדית. המפגש מנוהל על פי סדר ומבנה קבועים ובמקביל מתנהלים מפגשי לימוד תרגול ודיון על פי 12 הצעדים. 12 הצעדים מהווים תכנית מאד פרקטית בשל הנקודות הבאות: פשטות מעשית המבוססת על ניסיון ולא על תאוריה מיקוד האמצעים במשימה מוגדרת הפיכת חוסר האונים לנקודת שינוי התקדמות בדרך רוחנית עם מציאת משמעות וסיפוק בחיים ברוח 12 הצעדים קבוצת הצעדים אינה מתמקדת בסיבות להתמכרות אלא אך ורק בפתרון להתעוררות ההתמכרות פוגעת בכל הרבדים פיזי-נפשי-רוחני. ההתמכרות הינה כרונית אך אפשר לעצור אותה בנקודה שממנה ההתעוררות אפשרית ובמקביל יש הכרה שאפשר לחיות ללא חומרים חיצוניים המשנים את מצב התודעה ומצב הרוח ללא התנהגויות של הרס. הרבדים הפיזי הרוחני והנפשי כיצד הם באים לידי ביטוי בהתמכרות מימד פיזי- הגוף המתמכר אינו חש בנוח עם עצמו ולכן זקוק לחומרים חיצוניים שישנו מצב בלתי נסבל זה. הגוף מתרגל ונכנס למעגל בו נוצרת העצמה של התופעה כי אי אפשר בלי החומר ויש חרדה להיות בלי וכמו כן לגביי חומרים מסויימים הגוף מפתח סיבולת וזקוק לכמויות גדלות על מנת להשיג אותה תחושה. עובדה זאת מעצימה את חוויית החוסר אונים. המימד הנפשי- הרובד הנפשי מבטא את כוח ההרגל והכמיהה שמתפתחת תוך כדי תהליך ההתמכרות. כך שגם במצב בו הגוף מסוגל להתמודד ללא חומר חיצוני הנפש זועקת להרגיש את המקום והחווייה של שקט, קבלה עצמית ורגיעה. זהו סוג של תעתוע של הנפש המלווה בהכחשה ואי נכונות להתבונן פנימה ולראות את האמת. כיוון זה הנו למעשה סוג של מוות אשר חונק ומרחיק מהאפשרות להתפתחות רוחנית. המימד הרוחני-הנפש משולה לגזע והגוף לענפים כך שהרובד הרוחני שהנו תולדה של הגזע וענפיו הורעל, נוצר סבל כולל המצריך טיפול מן השורש. השורש, הוא האני, לוקה בחסר ומאופיין בריכוז עצמי. חוויית החיים דרך עצמי, חיפוש רק אחר טובות הנאה וחוסר יכולת לקבל ולראות את האחר. המכור/ה מרוכז בעצמו באופן קיצוני וכך גם ההתייחסות לעולם. החיים סובבים סביב בריחה מכאב, ניצול האחר ונוצר למעשה מוות רוחני. במצב זה רק דרך רוחנית יכולה להוביל לחופש אמיתי ושלם, אהבה והגשמה. כאשר מכור מפסיק לצרוך סמים החזרה לשיפוט מלא הינה תהליך. הכמיהה לסם אינה פוסקת אוטומטית ונדרש זמן כדי להגיע לארגון מחדש של הרוח הגוף והחושים. שיטת 12 הצעדים לא פנתה ולא טיפלה "בקרבן" הראשי קרי הגוף. נהפוך הוא מבנה ואופי המפגשים הקבוצתיים מתנהל בד"כ בישיבה בחדרים צפופים ודחוסים כאשר תוך כדי שמטופלים משתפים ופורקים את לחציהם הם "מקלים" על עצמם בשתיית קפה ללא הגבלה ועישון מסיבי כך שהפגישות מנקודת מבט הרואה את האדם כמכלול הוליסטי של גוף רוח ונפש משיגות את המטרה ההפוכה כי אינן נותנות מענה והתייחסות לכל הרבדים. למרבה המזל בשנים האחרונות הולכת וגדלה המודעות, של אנשי מקצוע, לכך שאין בנייה מחודשת של מודעות ללא בנייה מחודשת של הגוף וכתוצאה מכך רבים מהמטפלים והמטופלים העוסקים בריפוי הנפש ופיתוח המודעות פונים אל היוגה במטרה לשלב את תורת היוגה עם 12 הצעדים. ענף מתפתח זה ידוע היום בעולם הטיפול תחת השם "יוגה שיקומית". שילוב והתאמת 12 הצעדים עם היוגה אנליה קונינגהאם גדלה במשפחה לאב אלכוהליסט, מציאות חייה חשפה אותה לכל הקשיים וההשלכות שנובעות מהמפגש הישיר מול ההתמכרות. כתוצאה מכך אנליה התמכרה בעצמה לאלכוהול והתמודדה עם קשיים רבים שהובילו אותה לחיפוש אחר דרכי ריפוי. שיאו של התהליך בכך שאנליה הוציאה ספר ראשון מסוגו המאמץ את פילוסופיית היוגה והתרגול ככלי טיפולי דרך התאמת המסר שיש בכל אחד מ 12 הצעדים לאסאנות. תהליך החיפוש והריפוי של אנליה התחיל בהיותה מתרגלת ומורה ליוגה. בכך חשה והרגישה שהיא מהווה שליחת ומעבירת מסר לאחרים. אנליה הדגישה את התהליכים שעברה בעצמה כמתרגלת ומורה כמו שיפור והעלאת הדימוי העצמי שקט ורוגע. למרות זאת מצאה עצמה נפגשת עם חלקים מאד מורכבים באישיותה שעלו וצפו על פני השטח מול תהליכי ההתפתחות בחייה כמו זוגיות והורות. הקשיים והמשברים הובילו לתהליך של הרס עצמי וחיפוש אחר כלי נוסף, מלבד היוגה, אשר ייתן יציבות וכוח. בשלב זה הכירה את תכנית הצעדים וקבוצת תמיכה לעזרה עצמית – AA, אלכוהליסטים אנונימיים. במפגשים הללו קיבלה תמיכה רגשית ורוחנית אך נחלה תחושת כישלון ברמה הפיזית. בפגישות הקבוצתיות חשה שנוצר מתח, נוקשות בגוף ובסופו של דבר היא יוצאת מהמפגשים במצב גרוע מאשר היתה כשנכנסה. מציאות זאת הובילה את אנליה לחיבור היוגה עם הצעדים. ככל שהתמידה והעמיקה בתירגול והפיצה את תורתה בקרב קהלים חדשים כך קבלה יותר ויותר משובים חיוביים. והאמונה "בתורה" שהפיצה הלכה וגדלה כך שהפעילות הורחבה לקבוצות צעדים ויוגה של בני משפחה ולא רק מכורים לשעבר. המשתתפים דיווחו שתרגול מתיחות, פיתולים, נשימות תנוחות עמידה ביוגה עוזרות מאד להתחבר ולבוא במגע עם גופם להכיר את גבולות הגוף ויכולתו, ללמוד להתמודד עם המגבלות ויחד עם זאת מול קשיים. הצבת מטרות וקבלת החלטות עד כמה אני מנסה, מתי אני מוותר ולמה? האם זה בגלל פחד או כי אני עשיתי חשיבה וקיבלתי החלטה שזה מה שאני רוצה או זה מה שמתאים לי. גם תהליך ההרפייה זכה למשובים חיוביים רבים ואנליה מצאה עצמה מתפרשת ומביאה את תורתה בפני קהלה רחבה של אנשים שמגיעים מהתמכרויות שונות כאשר בסופו של דבר הפתרון זהה. כשאנו מותחים את גופנו אנחנו גם מותחים את המיינד ומרחיבים את גבולות תהליכי ההחלמה. תכנית ההחלמה של 12 הצעדים היא פיזית נפשית ורוחנית תרגול היוגה מקביל ומהווה במהותו חיבור של גוף, נפש ורוח. שתי התורות דוגלות בתפיסה הוליסטית של דרך לריפוי. על פי שני הכלים ניתנת עזרה לגוף לריפוי. החלמה מלאה ואמיתית חייבת לכלול את שלושת הרבדים גוף נפש ורוח. זהו תהליך מתמשך כך שככל שאנו מעמיקים בתרגול הפיזי והמנטלי אנו מרחיבים את המודעות שלנו ומגיעים לתובנות חדשות בחיינו. תנוחות היוגה ומה הן מצהירות בפרק זה אביא את ההצהרה שעומדת מאחורי מספר תנוחות מותאמת לשפה המקובלת על פי 12 הצעדים. חשוב להדגיש שמדובר ביוגה מאד ראשונית ובסיסית כאשר מומלץ ורצוי שכל תרגול בשלב מתקדם יותר ילווה בהנחייה של מורה מיומן. המגמה בשלב הראשון להפגיש את המכורים בתהליך ההחלמה עם עצמם והרחבת מודעות ראשונית, בה תהיה הבנה וחיבור לקשר בין חיי ארועי החיים ודרישות היום יום לרווחים שקיימים וניתן לפתחם תוך כדי התרגול. מספר דוגמאות לאסאנות בסיסיות להשגת המטרות הראשוניות. עמידה ישרה-הרושם הראשוני שמתקבל ממפגש אם אדם שאיננו מכירים עולה מהדרך בה הוא עומד או הולך. כאשר אנשים עומדים זקופים וצועדים בראש מורם הם משדרים ביטחון עצמי, פתיחות וחיוניות. כאשר אנשים כפופים, האנרגיה שלהם זורמת למטה והם משדרים חוסר ביטחון והעדר שמחת חיים. כאשר התחלתי לתרגל, בעצמי, אחד הדברים הראשונים ששמתי לב אליהם ונהייתי מודעת לו זאת נטייתי לסגור את כתפיי ולמשוך אותן מעט קדימה כך שבית החזה נסגר במקום להיפתח ולהתרחב אל העולם. התחלתי להיות ערה לכך ולשים לב לעמידתי ולשוני בסיטואציות שונות ובין קהלים שונים, למדתי שככל שהאנשים מולי נפגעו יותר בחייהם כך הם נוטים להסתגר עם הכתפיים כאלו עוטפים את ליבם לפן ייפגעו. בעמידה זקופה ופתוחה יש שדר סימלי של האדם כלפיי עצמו והחוצה, של מוכנות להתמודדות וליצור קשר. בעבודתי היומיומית מול הנשים בטיפול, הפניתי את תשומת ליבי לצעד ראשוני ובסיסי זה ושילבתי את תרגול העמידה הזקופה עם תשומת לב לכתפיים ולבית החזה הרחבנו זאת לתנוחה המלאה של עמידת הר עם העברת מסר לסמליות ולאיפיון שיש בהר, חזק, מוצק יציב ועוד. ניתן לעשות עבודה טיפולית עמוקה ומשמעותית רק על תנוחה זאת עם שילוב החווייה הגופנית, נשימות ושיחה כמו למשל הר יציב ושקט מול הר געש. קצרה היריעה בעבודה זאת להרחיב ולתאר את הדינמיקות הטיפוליות שעולות רק ממפגש אחד שמתמקד בתנוחה אחת. אך חשוב לי להדגיש שמתוך קריאת החומר והעמקתי בו נהייתי מודעת לתהליכים שעברתי בעצמי וקיבלתי ביטחון וכוח לנסות וליישם אותם בעבודתי. כיום הנני מודעת לעוצמה שיש בתובנה שקורית בזכות התרגול האישי. בזמן התרגול מתאפשר חיבור פנימה אל תוך עצמי ללא קשר למה קורה סביבי ויש חווייה של קבלה בלתי מותנית במובן שכל הרגשה קבילה ואין נכון או לא נכון. זוהי הרגשה עצומה של שחרור שמעודדת להעיז וללכת קדימה גם במצבים ומקומות אחרים בחיים. מה שלמדתי שנוכחותי כמורה ומטפלת מהווה משמעות חשובה עד כדי קריטית לעיתים בעזרה בעיבוד תהליכי המודעות שעולים תוך כדי התרגול ואחריו. מחברת הספר הצמידה משפטים שיש בהם הצהרה מילולית לתנוחות היוגה. באופן דומה ניתן לחבר לכל אסאנה היגד משמעותי ולהתאימו לעולם התוכן של האדם המתרגל. ניתן לבקש מקבוצת מתרגלים שכל אחד יאמר לעצמו משפט שמשקף את הרגשתו ברגע זה.או שהיה רוצה להרגיש או שהמורה/ מטפל יגיד משפט שמשקף את מה שמתאים לקבוצה בזמן ובמקום שנמצאים. בטיפול בכלל מקובל להשתמש בטכניקה של היגדים עצמיים כאשר קיימת סבירות גבוהה שגם אם לא קיימת אמונה בהיגד כאשר יש חזרתיות בקול רם על היגד בליווי חווייה פיזית זה הופך למציאות. היוגה של הריפוי - yoga of recovery שילוב חכמת היוגה, אירובדה-רפואה הודית ומדיטציה בשילוב גישת 12 הצעדים מהווים תפיסה הוליסטית כדרך ריפוי לבעיית ההתמכרות. בהאטה יוגה קיימת התייחסות למימד הפיזי דרך ביצוע האסאנות, תרגילי הנשימה ומדיטציה Stacie-Stukin כתב מאמר שנקרא "חופש מהתמכרות" בו הוא מציין כי אנשים הנלחמים בבעיית ההתמכרות יכולים למצוא תקווה ברגיעה ובמירכוז דרך היוגה. על פי סיפור אישי של מכורה "נקייה" (מונח מקצועי לאדם שהיה מכור לסמים ועשה תהליך שיקום, התפיסה אומרת שאדם עם נטייה התמכרותית יתמודד כל חייו עם נטייה זאת ועל כן למרות היותו נקי מסמים עליו להיות מודע לנטייתו ונקרא "מכור נקי".) אותה אשה החלימה דרך ובעזרת היוגה ומספרת: "כאשר ראיתי והרגשתי את גופי פיתחתי יכולת לחוות את עצמי ברמה רוחנית התחלתי לחוש דחייה עד כדי בחילה מהשימוש בסם. הבנתי שאם אני מתמודדת עם גופי והכאב, אני יכולה להתמודד עם הכאב מול העדר הסם והכמיהה אליו. תרגול היוגה ותפיסת העולם מכוונת לגיוס ורווח מחדש של השליטה על הגוף והנפש. ברוב מרכזי השיקום, היוגה אינה תופסת, עדיין, מקום מרכזי והדעות עדיין חלוקות לגביה בקרב אנשי המקצוע. אך Stukin פרסם בירחון לרפואה אלטרנטיבית מחקר המבוסס על מדגם אקרעי שמוכיח שהיוגה נמצאה יעלה בטיפול במכורים באופן זהה לגישות טיפוליות קלאסיות מערביות. אחד המכשולים והקשיים בטפול בהתמכרות מתבטא בקושי גם של אנשי המקצוע וגם של המטופלים להתמסר ,להיות זמינים ולתת/לקבל תחושה של סיפוק מיידי. מבחינה זאת היוגה מאפשרת ומפתחת חווייה של התמסרות, זמינות ותוצר מיידי של שינוי אף אם מדובר ברמת חווייה בלבד. במקביל קבוצות 12 הצעדים, מובנות ומספקות דרכים קונקרטיות לבניית השינוי, מאפשרות זמינות של 24 שעות ביממה ומתן אוזן קשבת. יש יסוד להאמין שהיוגה תהווה ברבות השנים כלי יותר ויותר מקובל מאחר והיא זמינה וניתן לתרגל אותה בכל מקום ובכל זמן. בתרגול היוגה יש אלמנטים ממכרים עקב המשוב המיידי שניתן לקבל ושחרור אנדורפינים לדם שמספק תחושה דומה לחוויית השימוש. במונחים המקצועיים התמכרות מסוג זה נקראת התמכרות חלופית חיובית. רוב האנשים המכורים סובלים מבעיות בריאותיות וסיבוכים נלווים מלבד השימוש עצמו כך שתוך כדי ולאחר תהליך הגמילה יש להתחיל בתרגול עדין ורך תוך כדי תהליך איטי המלווה בתמיכה ליווי ופיקוח. על המורה לקחת בחשבון את המורכבות הפיזית והנפשית שקיימת בתהליך הגמילה והשיקום לכבד, להיות סבלני וידידותי אפילו אם מתעוררות בעיות וביצוע התרגול לא משקף רצינות והעמקה. עקרונות היוגה השיקומית נלמדים היום במרכזי ריפוי חשובים בעולם והוכחה לכך ניתן לראות בעובדה שאוניברסיטת הרווארד ומכונים לאומיים אחרים, לבריאות בארה"ב לקחו על עצמם לערוך מחקר מקיף כיצד "האטה יוגה" יכולה לעזור במקרים של "טיפול שגוי בגוף". הגוף הנו אחד המשתנים שנפגע ראשון בתהליך ההתמכרות. שמחתי להתוודע ולקרוא בהמשך המאמר הנדון שמאחר והמטפלים "כיום, מבינים שלא ניתן להפריד את בעיית ההתמכרות ממצבו הנפשי של המטופל רווחת היום יותר ויותר הפנייה והגישה לשלב את היוגה בתכנית הטיפול כאשר על פי אנשי מקצוע בארה"ב מוצעת היוגה כדרך רוחנית חלופית עבור המתמכר. דרכו הרוחנית של המכור מוצגת כמסוכנת ונתפסת כדרך בה המכור שבוי לתענוגות אישיים, פינוק עצמי, גובה מחיר כספי עצום שעל מנת להשיגו לא בוחלים בכלום כולל פגיעה באחר. כנגד זה מציעה היוגה דרך חדשה של איזון והעלאת המודעות העצמית ואינטגרציה של הגוף והנפש. זהו תהליך משמעותי ולא פשוט שמהווה מסע בו המכור יעבור מצד אחד של החיים-כמוכה וחולה לצד השני –חזק ובריא. לאור ההבנה וההתפתחות בטיפול בהתמכרויות בשילוב גישות טיפול משלימות אלטרנטיביות הוקמו מספר מרכזים בעולם המערבי ובמזרח שהתמחו ושואפים להעביר את נסיונם לעולם הרחב. בעבודתי זאת אביא דוגמאות למספר מרכזים שמהווים על פי הספרות המקצועית אבני דרך בשילובה של היוגה בטיפול בהתמכרויות. מרכזי טיפול בעולם המשלבים יוגה וטיפול בהתמכרויות Chetna center in India המרכז הוקם ב-1985 כמרכז פנימייתי אשר מספק שרות רב מימדי וכולל טיפול רפואי, ייעוץ,שיקום תעסוקתי טיפול יוגה תרפיה וטיפול המשך. המרכז ממוקם בעיר וראנסי שבהודו. מטופלים בגמילה ושיקום מעודדים ומחוזקים לפתח עצמאות, לחזק את בטחונם העצמי, ולפתח יכולת להתמודד עם חייהם ללא צורץ בחומרים חיצוניים שישנו את הרגשתם. מטרות אלו מחוזקות וניתנות להשגה בעזרת תכנית טיפולית שמספקת תנאים אופטימליים עבור הפרט להגשמה עצמית ויציבות. יוגה מהווה תפקיד קריטי בכל התהליך בשלב הגמילה, הטיפול והשיקום והחזרה למעגל החיים הנורמטיבי, עוזרת בבניית עמוד שדרה ודרך חדשה לבריאות נפשית ופיזית. בהודו בעיית הסמים קיימת בהיקף רחב מאד. כדי שהטיפול יהיה יעיל יש הכרח לספק טיפול חלופי-לא כימי שיפצה חלקית לפחות, על העדר הסמים. יוגה נחשבת גישה טיפולית "להשבת הנעורים" משמשת במרכז בוראנאסי כגישה טיפולית טבעית שמשיגה את מטרת הטיפול בזמן הקצר ביותר. קצב המטבוליזם, הנשימה והלב משתפר באופן מובהק בעזרת היוגה תרפיה. האדם המכור מגיע בעזרת היוגה למצב מנוחה אפילו עמוק יותר מאשר בשינה. המטרה לאפשר, בעזרת היוגה, לאדם, לעבור את מצב האי נוחות והמתח הרגשי, הנלווים לטיפול ולשלב ההסתגלות לחיים ללא סם כך שישכח את החוויות הלא נעימות והקשות ויעמוד, באומץ, פנים מול פנים עם מציאות חדשה . הנפש מפתחת, בעזרת היוגה, מוקד שליטה פנימי לתחושת סיפוק והנאה. המכור "הנקי" לומד לספק את עצמו ללא סמים להרגיש, לעמוד במצבי מתח ולחץ ולחוש עצמה ובטחון. המטופלים מפתחים הבחנה ברורה בין "שימוש" ליוגה. "בשימוש" האדם נמצא בסוג של ניתוק ותרדמת חושים כאשר בדרך היוגה ובתרגול, האדם נמצא בשילוב של שקט, חדות חושים, התכנסות וחיבור אל עצמו. אלו למעשה מצבים מנוגדים כאשר המטופלים מגיעים למקום בו הם חווים פיזית ונפשית את ההישג של שליטה ויכולת הנאה בו זמנית. התחושה מאד חזקה ומהווה אבן דרך מאד קריטית ומשמעותית בדרך לחיים חדשים. המרכז בוראנאסי משלב בתכנית הטיפולית את לימוד פילוספיית היוגה וכתבי פטאנג'אלי במטרה להחזיר את האדם לקדמותו כך שיהיה בריא, לא אנוכי, דרך התעלות על האגו והבנת האמת המלאה. ניתן להניח שלימוד פילוסופיית היוגה, לאוכלוסיית המזרח אינו זר לחלוטין בעוד שלגביי אנשי המערב, שאינם מצויים בעולם היוגה יש צורך לבודד את העקרונות הרעיוניים ולהתאימם לעולם התוכן והחוויות של מטופלי המערב כך שיוכל להוות בסיס לשינוי. בתכנית הטיפול של המרכז משלבים בטיפול את לימוד ותרגול עקרונות האטה יוגה, 8 הענפים של פטאנג'לי והפילוסופיה של ג'נאנה יוגה. כמטפלת במערב אשר מכירה את מאפייני ותכונות האישיות של מטופלותיי ברור שהבאת תכנים אלו באופן ישיר, כפי שהם מובאים בכתובים ומתורגמים לכדי מעשה ותרגול, אינו מעשי ומועד לכשלון. לפיכך ניסיתי לתרגם את עיקרי הדברים לעולם התוכן והתרבות של המערב ובמיוחד של מטופלים מכורים שנמצאים "בקצה" הרצף של השתלבות חברתית. שילוב של עיקרי הדברים המוגדרים כשבילים העיקריים בתכנית הטיפול במרכז צ'טנה, מגדיר את העקרונות הבאים: הקפדה על תרגול תוך שילוב הכוחות המנטליים והפיזיים במטרה לטהר את הגוף וליצור איזון.(בהתאם לעקרונות האטה יוגה) פיתוח המודעות העצמית, עידוד והכוונה לחקירה עצמית והבנת הטבע האנושי. על פי הג'נאנה יוגה. כדי לפתח ולהשיג זאת יש לתרגל ולאמן את הגוף בעזרת האסאנות, הנשימה ומדיטציה. על ידי המרת ידע אינטלקטואלי לידע מעשי מתפתחת מודעות חדשה שכוללת נתיב חדש של גילויים פנימיים של טבעו העליון של האדם הג'נאנה יוגה כוללת את 8 העקרונות של פטאנג'אלי שמופיעים בראג'ה יוגה. ראג'ה יוגה הינה יוגה עילאית ומקיפה את כל מרכיבי אישיות האדם-התנהגות, משמעת, ערכים, נשימה, עירור המודעות הפנימית והגעה לשלמות פנימית עם תחושת שקט. תרגום המונחים מעולם היוגה לחיי היומיום מוכיח לנו שבעצם אנו מדברים על סוג של חינוך מחדש שמטרתו להביא את המטופלים המכורים להשתלב מחדש בחברה כאזרחים יעילים לעצמם ולאחרים תוך כדי שמירה וכבוד לעצמם, לגופם לאחרים ולסביבה. תרגול היוגה תוך כדי הקפדה על שילוב העקרונות לעיל מהווה שילוב הרמוני של שתי התרבויות. מכון "קריפאלו"-מרכז הוליסטי, בארה"ב -מסאצ'וסט, המשלב יוגה וטיפול במכורים בשנת 1993 החל מכון"קריפאלו" לקבל תלמידים מתמכרים לסמים. המכון בנה תכנית לימודים מיוחדת שנועדה לגשר בין תהליך הגמילה והשיקום ובין תורות היוגה. הגמילה מהתמכרות מותאמת למודל היוגה המורכב מאורח חיים אשר משפר ומעלה את רמת האנרגיה, איזון ותחזוקה כוללת נכונה. נקודת המבט המרכזית ממנה מתחילים אנשי הטיפול היא מקום המכור ביחס לעולם דרך התבוננות פנימית עצמית לקראת קבלה והשלמה עצמית. כפי שמדגישה ומציינת אחת המטופלות במרכז: "הגעתי לנקודה בה הבנתי ושאלתי את עצמי מהי התמודדות? האם זוהי בריחה? או המנעות? מה אני עושה מול קושי. הבנתי מיהו ומהו העולם ובפעם הראשונה אחרי 8 שנות טיפול התחלתי להאמין בעצמי, לקבל את עצמי עם כל חלקיי הטובים והרעים. באמצעות היוגה התחלתי להרגיש רגש אמיתי של הכרת תודה וקבלה עצמית." משתתפים אחרים מספרים שתרגול היוגה, המפגש העצמי על המזרן, ההתמודדות מול קשיים, תסכולים וההכרה במיהו גופי ומהן מגבלותיי הביאה אותם לסוג מיוחד של פתיחות שלא קורה ביישום רגיל של מפגשי תכנית 12 הצעדים. פתיחות כזאת היא כל כך עוצמתית וקורית מבפנים עד כדי כך שלא מעט מטופלים נשרו מהתכנית כי לא יכלו לשאת פתיחות כה מרובה. מנהלת המרכז הגב' הרוני פוטורונסקי מציינת שאינה מופתעת מתופעה זאת מאחר וההתמכרות הינה ההיפך הגמור מיוגה. המכור/ה פוגש תוך כדי תרגול היוגה דברים חדשים ומתחיל לחוות בהלה ולחץ. הגוף דורש "בריחה", המנעות, חוסר התמודדות וכל אלו מושגים דרך ההתמכרות והנה, תוך כדי תרגול היוגה נוצרת התחזקות,אמונה עצמית, יכולת התבוננות ישירה באני וגופי וזה יוצר בלבול ורצון ראשוני לברוח אל "המוכר והידוע"-סמים. היוגה מנקודת מבט זאת היא תהליך של "חזרה הביתה","חזרה לעצמך",חזרה לרגשות האמיתיים שמתעוררים בגוף .מהות התכנית מכוונת לכך שלכל מטופל/ת תהיה היכולת לאמר "זה לא כל כך גרוע לראות ולהכיר את עצמי. אותה מנהלת מוסיפה שככל שהמטופלים נמצאים יותר על מזרון היוגה כך הולכת וגדלה סבלנותם כלפיי הופעת רגשותיהם. ככל שמתרגלים יותר מרגישים יותר ולומדים לקבל את עצמנו במקום בו אנו נמצאים.תהליך מקביל, שקורה על מזרון היוגה, קורה בחיי היומיום. מה שמתרחש על מזרן היוגה גולש למהלך החיים השוטפים ולאו דווקא לאנשים מכורים.אלא שאצל מכורים קיימת הקצנה בדרך בה הם חווים את ארועי החיים ומתמודדים איתם כך שתרגול היוגה בלבד יוצר גירוי ומפגש עם הפנים והעצמי שרצוי שילווה ויפוקח ע"י אנשי טיפול . מנסיוני האישי כמטפלת, מנהלת ועכשו גם מורה ליוגה אני חשה בעוצמות וההזדמנות שקיימת עבורי בשילוב נסיוני ויישומו בתכנית הטיפולית השוטפת. בטיפול מקובל לאמר שהשלב הראשוני הוא ההכרה, הידיעה וההודאה מי אני, מה אני ומה אני צריכה, רוצה ומוכנה לעשות למען עצמי ולהשגת מטרותיי לחיים אחרים. מאותה נקודה המרחב הוא עצום. המטופל מתמסר ובמידה מסויימת הוא כחומר ביד היוצר הווה אומר- המורה ליוגה והמטפל. משמעות גדולה יש להבנה וליכולת שלי כמטפלת וכמתרגלת לתרגם את התנהגות המטופלות שלי תוך הבנה וראיית המציאות ואמת שלהן מעבר למה שנראה על פני השטח. יש בי היום היכולת לעשות אינטגרציה של החוץ מול הפנים ולעזור ולהוביל את המטופלות לדרך חדשה ובכך לשבור את ההכחשה או האידאליזציה של מציאות חייהן בה הן נמצאות. מתוסכלות, פצועות כאובות, רוצות לעשות שינוי, אך פוחדות, אבודות ולא יודעות איך? תוך כדי התרגול אנו נפגשים לא פעם עם הרגלים וקבעונות של גופנו ומחשבתנו. כאשר אנו עושים מתיחות רגליים תוך כדי שכיבה על המזרון אנו נתקלים בקושי, כאב,נוקשות ועוד. אנו נוטים לפזול לצד ולהסתכל איפה אני ביחס לשכניי ובמידה ואני רואה ששכני מותח את רגלו למרחק אני אומר לעצמי –משהו לא בסדר בי, אני כשלון, ואוליי זה לא בשבילי ולא אבוא יותר ועוד כהנה וכהנה. דיבור עצמי, בסגנון כזה, יכול לקחת אותי למקומות מאד הרסניים ולהעמיק את תחושת הנחיתות . תרגול היוגה מהווה דרך מוחשית להיות כאן ועכשו עם עצמי, עם גופי ועם יכולותיי להיום. הבנת המורה את הדינמיקה הרגשית והקוגנטיבית מהווה חשיבות רבה ביכולת לגייס את המתרגל להתמסר לאורח חיים בו תרגול היוגה יהיה חלק משגרת החיים ויהוה כלי חלופי להתמכרות לחומרים. כך ניתן לשמוע שמומחים רבים לגמילה מעוררים את השאלה שמא הנטייה של אדם להתמכרות יכולה להביאו להתמכרות ליוגה? היוגה יכולה להוות התמכרות חיובית באינטינסיביות בה נעזרים בה עם הבדל מהותי אחד גדול, דרך היוגה היא זאת, שמציבה לאדם גבולות ויש בה הרבה קווים שגם אם נרצה לעבור אותם לא נוכל. כך דרך היוגה תפגיש כל מתרגל בעל נטייה התמכרותית עם גבולותיו ויכולותיו האמיתיים. ומורה מיומן יכול לעזור למתרגל לראות את הנקודות הללו ולהבחין בהבדלים בין הביטוי של ההתמכרות מול שימוש ללא גבולות בסמים, שיכול ללבוש תחושה ומציאות של השפלה, פגיעה פיזית רגשית ונפשית עד כדי נכות ומוות לבין תרגול "התמכרותי" של יוגה שמתבטא בתרגול יומיומי אינטנסיבי אך מציב גבולות במהותו. לא ניתן לתרגל או לבצע אסאנות מעבר ליכולות הפיזיות של הגוף. מובן שבכל כלל יש יוצא מהכלל ויכול להיווצר מצב שאדם ילך עם עצמו בכוח. אך לרוב התרגול נעשה תחת עינו הפקוחה של המורה שחלק משמעותי בתפיסה ובפלוסופיה היוגית הוא באמירה להיות איפה שאני, לקבל את גופי ועצמי ועוד. כידוע היוגה אינה מתחילה ומסתיימת בתרגול בלבד על כן במרכזי הטיפול המשלבים יוגה ובמרכז בוראנאסי בפרט, מטרה ראשונית בטיפול היא להרחיב את הזמן בין כמיהה לכמיהה וחלק מהכלים להשגת מטרה זאת נעשים על ידי עבודה על שינוי בסגנון החשיבה ממצב של חוסר יכולת לתכנן, נטייה לחשיבה שלילית ואימפולסיבית לחשיבה חיובית ותרגול מדיטציה להשקטת המיינד . היוגה יכולה לטפל בגורמים פתלוגיים רבים, המופיעים אצל מתמכרים תוך כדי השימוש, ובעקבות אורח חייהם הלוקה בהעדר תשומת לב ומודעות עצמית לקוייה עד כדי הזנחה. אצל מכורים נפוץ כשל בפעילות כבד וכליות, תיפקוד לקוי של השרירים, מתיחות יתר, הפרעות עיכול, חוסר איזון במטבוליזם והבלוטות. אלו רק, חלק מהתופעות הנפוצות. עם תהליך הגמילה הגוף מתנקה מהסמים ותחושות ורגשות מתחילים לעלות על פני השטח. שילוב בין אורח חיים מסודר, תזונה נכונה ותרגול היוגה מהווה בסיס איתן לבנייה מחודשת של המכור. אפילו פעולות פשוטות המבוצעות בזמן קצר כמו כמה תרגילי נשימה עמוקים ומתיחת אברים, יכולים להביא להקלה מיידית. תרגול היוגה לאורך זמן יכול להביא לשיפור של גמישות עמוד השדרה, שיפור הקורדינציה, הרגשה של אנרגיה מתחדשת בגוף, בהירות בראייה ובמחשבה וכוחות מחודשים. במרכז טיפולי בקליפורניה נערכה סדנת יוגה בהנחיית פסיכולוג רפואי שהוא גם מורה ליוגה ובנוסף מכור לשעבר למריחאונה. מטרת הסדנא -הפחתה ועזרה בהתמודדות עם מצבי לחץ ופחדים בחיי היומיום כאנשים "נקיים". הטיפול היה מורכב מתנוחות מסורתיות בהאטה יוגה,תרגילי פראניאמה ושיחות פילוסופיות בין המשתתפים על מקורות היוגה ריפוי והתפתחות רוחנית. רוב המשתתפים דיווחו על קושי להתמודד עם תחושת חשיפה תוך כדי התרגול וחשש להעדר כוחות להתמיד ולהמשיך בדרך זאת, בהמשך דרכם. מנסיוני בעבודתי הטיפולית אכן, יישום כל דרך שיקומית לאורך זמן באופן עצמאי ללא מסגרת וגורם טיפולי מתווך, מהווה את אחת הבעיות המרכזיות בשיקום ושימור השינוי. קושי זה קיים לא רק מול המפגש עם דרך היוגה. מנסיוני המצטבר למדתי שכל חווייה חיובית המביאה לשיפור ההרגשה והתיפקוד מהווה רווח נקי המצטבר בסך הכל לכדי תהליך כולל של בנייה מחודשת של העצמי ומרכיביו. זהו מטען שאינו הולך לאיבוד וחלק מהמטופלים ממשיכים בדרך תרגול היוגה. חלקם שומרים על מרכיבים בודדים כמו תרגילי נשימה, הרפייה ומתיחות ובהשוואה לאורח החיים הקודם זהו שינוי מהותי בעל ערך רב. האם יוגה היא טיפול ? האם המרכיב הטיפולי באמת שייך למהות היוגה המסורתית? וברור שהיוגה משפיעה על הבריאות – אבל אם כך, מה ההבדל בין יוגה לטיפול. היוגה במהותה היא כבר טיפולית. מצד אחד נראה שההיבט הטיפולי לא כלול בתוך היוגה, מצד שני ניראה שהוא בלתי נפרד מהיוגה. על מנת להבין וולענות על השאלה האם היוגה טיפולית לכל דבר כדאי לחקור את מקורות היוגה, לדוגמא היוגה-סוטרה. פטנג'לי מגדיר ליוגה שמונה שלבי לימוד (2.29). אלה מתחילים עם התנהגות מוסרית יאמה), טיהור עצמי (ניאמה) וממשיכים ישר עם עבודה גופנית (אסאנה). שלב זה הכי מתורגל במערב, אבל הוא רק מאפשר את השלבים הבאים היותר מאתגרים: תרגול הנשימה פרנאימה, התכנסות פנימה (פראטיהרה), תרגול הריכוז (דהרנה) ומדיטציה (דהיאנה). כל שלבי הביניים האלה מהווים תהליך שמוביל להארה (סמדהי), מצב תודעתי של איחוד דרך התבוננות. בסוטרה 1.2 של פטאנג'לי כתוב שיוגה היא הגבלת התנודות המנטאליות. הגבלה זו נועדה לייצב את הנפש, כדי שהתודעה תוכל להתיישב על בסיס יציב, ושם להיות בהתבוננות. אפשר להשוות את התנודות האלה לתנודות של מטוטלת, שפוחתות עד אשר הן מגיעות למרכז. תהליך זה מביא את המצבים הקיצוניים, למקום אמצע, שקט. אפשר גם להשוות את תנודות אלה לתנודות של מאזניים. יוגה הינה תהליך של שיווי משקל במטרה להגיע לאיזון. המסקנות מעניינות: שלבי הביניים של היוגה נועדו כדי להחזיר את הנפש לאיזון (דרך פראטיהרה, דהרנה ודיאנה – היכנסות פנימה, ריכוז ומדיטציה) – אחרי עבודה עם הגוף (דרך האסאנות) ועם הנשימה (דרך פרניאמה) 'להחזיר לאיזון' הוא בהחלט תהליך טיפולי. הרפואה המערבית שואפת למצב שמאוד דומה לָ-'אמצע השַקֶט' של היוגה – והיא פשוט קוראת למצב זה 'נורמה'. פטנג'לי אומר לנו שאת תנודות אלה אפשר להפחית דרך יוגה. תהליך זה הוא במהותו טיפולי. ההשלכות הנ''ל עוזרות לנו להבין שהרעיון של היוגה-תרפיה דרך איזון כלול בתוך המקורות הקלאסיים של היוגה. חשוב לדייק: לפי פטנג'לי, למרות שליוגה אין מטרה טיפולית, יש לה תפקיד טיפולי בדרך. התחנה הסופית של כל התהליך היא הארה (סמדהי), אבל תחנות הביניים הכרחיות כדי להגיע למטרה זו, והן במהותן טיפוליות. הן נועדו לפתח את אבריו הגופניים, כוחותיו ומשאביו הנפשיים של המתרגל, כדי להגיע לתפקוד אופטימאלי, לאיזון מדויק, ולהוות בסיס נכון ויציב לעבודה הרוחנית, היותר עדינה. אין צמיחה רוחנית בלי יציבות קרקעית, ואין יציבות בלי איזון – וזו שאיפתו של תהליך טיפולי. מהו תפקיד הריכוז פנימה והמדיטציה? מטרתם להביא למודעות גבוהה של המציאות כולל הסבל שבה ולהתבונן. פטנג'לי מתייחס רבות לסבל המטרה היא להציל את האדם מכאב קיומי ולשחרר את נשמתו המתגלגלת לפי חוק ה-'קרמה'. תהליך רוחני זה דומה לרעיון גאולת האדם (למרות שיש הבדל עם הפירוש הדתי). מה שונה בין הבראה לבין גאולה? טיפול מבריא את הגוף ואת הנפש, ברמה האינדיבידואלית, ומדיטציה משחררת את הנשמה מהסבל, ברמה יותר גבוהה. בשני המקרים, רוצים לרפא כאב ולתקן את המצב איתו מתמודדים. כדי שהתיקון היוגי יהיה שלם, הוא צריך לכלול את כל רובדי האדם: הרובד הפיזי האנרגטי פראנמייה השכלי והנפשי יוגה-תרפיה היא התחלה צנועה אבל מדויקת של תיקון זה. הרעיון הטיפולי בתוך היוגה, הוא מרכזי. אם כך, מה בדיוק ההבדל בין יוגה ליוגה טיפולית? לפי התפיסה המסורתית, ההבדל תלוי רק במיקוד תהליך האיזון: בתרפיה האיזון הוא המטרה, בעוד שביוגה הוא רק שלב ביניים למטרת ההארה (לכן העבודה הטיפולית היא פחות מכוונת לרובד הרוחני). לעומת זאת, לפי תפיסת היוגה במערב, ההבדל יותר משמעותי. במערב התרגול הנפוץ הוא קבוצתי. ביוגה-תרפיה, בגלל שהתלמיד סובל מתסמינים מסוימים, נדרש יחס אישי, בין אם מעניקים אותו בקבוצות מצומצמות מאוד, או הנכון יותר בשיעורים פרטיים – אחד מול אחד. פשוט כי טיפול זה צריך להיות ממוקד לפי התסמינים. מצד אחד, הוא צריך לכלול תרגילים ספציפיים שיחזירו את המטופל למצב 'נורמאלי' מנקודת התחלה שלו, זאת אומרת, תרגילים שפועלים לכיוון מאוד מסוים. מצד שני, אותו טיפול צריך למנוע באופן מוחלט מתרגילים שפועלים לכיוון הפוך, כדי לא להחמיר את ההפרעה. יוגה עלולה גם להזיק כשמתאמנים בלי זהירות! ומטרתה הראשונה של כל רפואה היא לא להזיק, כפי שהיפוקרטס כתב... לכן בחירת התרגילים היא חשובה ביותר ביוגה-תרפיה, ודורשת מצד המטפל ידע מדויק על מבנה האדם ועל השפעתו של כל תרגיל. הכלים בהם משתמשים לאורך תהליך רפואי זה קצת שונים. לדוגמה, מפתחים שיחה טיפולית דרך שאלות ותשובות, העוזרות בשלב האבחון, וגם בשלב הטיפול כדרך לחדד את מודעות המטופל. כאן הקשר מטפל-מטופל הופך להיות מרכזי, והיחסים מטפל-מטופל מקבלים ערך מוסף. הם דורשים תשומת לב מיוחדת, שמביאה את המטפל ליישם בעצמו את עקרונות ההתנהגות של היוגה כלפי הזולת. אלה העקרונות המוסריים הבסיסיים לפי פטג'לי – ה-'יאמה'. הלוואי שטיפול בעזרת יוגה-תרפיה לא רק יועיל למטופל, אלא ייתן למטפל הזדמנות להתחלה חדשה בדרך המקורית של היוגה, בה המוסר והקשב לסביבה באים באמת בראש וראשונה! סוף דבר תהליך הכנת העבודה היווה חווייה רוחנית גופנית ונפשית עבורי. חיבור שהמחיש לי הלכה למעשה את מהות היוגה הקשר וההשפעה על אופי ותכני עבודתי הטיפולית. תהליך הכתיבה דרש חשיבה מעמיקה ארגון ליקוט וקריאת חומר רלוונטי. תוך כדי התהליך מצאתי את עצמי מעמיקה מתמקדת מתארגנת עד כדי נהנית מההתהוות של העבודה לתוצר מוגמר שלם ומאורגן. תחושה של שקט שלמות ויציבות. תהליך שבהתהוותו סיכם את שנות הלימוד שלי בקורס המורים בו אני יכולה להציג את פירות עבודתי בכל הרבדים . שלוש שנים בהן לראשונה בחיי, הקדשתי לעצמי. היום אני מוצאת עצמי אדם עם איכויות וכישורים חדשים עם שמחה בלב למקום המיוחד שבניתי לי באמצע החיים. תודה לכל חבריי ללימודים שבנוכחותם ובחברותם תרמו ועזרו לי במימוש והשלמת התהליך. ותודה גדולה לך, פסי שבנוכחותך, אמונתך ותמיכתך הענקת לי כוח ואמונה בדרך.