יוגה להקלה על כאבים כרוניים
חלק 3 / Timothy McCall, M.D.
בחלק זה של המאמר נברר איך שימוש בצלילים, שירה (chanting) ותרגילי נשימה מסוימים, יכולים גם הם להקל. נבדוק גם איך היוגה משתלבת בתוך גישה הוליסטית רחבה יותר של ניהול כאב.
היוגה של הצלילים
יש משהו בשירה ומזמור שנוגע בנשמה, במיוחד עבור היוגים שנמשכים לתרגול של בהקטי יוגה- היוגה של המסירות. אנשים רבים חווים חוויות ריפוי עמוקות בזמן שירה ומזמור, אפילו במקרים חשוכי מרפא. דרכים אחרות לתרגול של בהקטי יוגה כוללות תפילה או סגידה לקדוש (למרות שהיוגה לא דורשת אמונה דתית כדי שהמתרגל יוכל ליהנות מתרגול הבהקטי).
מלבד כל האספקטים הנוספים של השירה, הוויברציה הפיזית של גלי הקול היא בעלת אפקט ניכר על הגוף והמיינד, ויש לה ערך רפואי מוכח. מחקרים מדעיים הראו למשל, שזמזום פותח את הסינוסים.
מעבר לאספקטים הפיזיים, גלי הקול יכולים לשמש ככלי להבאת מודעות אל אזורים קהים בגוף. היוגים הבחינו בהתבוננותם בעובדה שאזורים שאינם מתפקדים בגוף הינם אזורים אשר מנותקים ממודעות מלאה. מתוך פרספקטיבה יוגית כאב קשור באופן ישיר לחסימה של פראנה או כוח החיים. לפי הפילוסופיה היוגית, הפראנה עוקבת אחרי המודעות. כאשר הנשימה מלווה בויברציות של צלילים שונים ניתן להשתמש בה ככלי לכוונון של מודעות. כלומר על ידי הבאת הצלילים אל אזורים שונים בגוף ניתן להסיע אנרגיה ולמנוע סטגנציה.
נשימת אוג'אי היא הדוגמא הטובה ביותר לאייך צלילים הקשורים לנשימה יכולים לעזור בהבאת המיקוד. טכניקה אחת היא לבקש מהתלמיד למקד ולכוון את נשימת האוג'אי אל אזורים קהים או כואבים. נשימה כזו מדגישה את המודעות באזורים אלה ומקדמת את הרפייתם ופתיחתם (וזה לא מפתיע גם אם זה מלווה בשחרור רגשי).
Bhramari בתוך האסנות
תרגול נוסף שעוזר בהדגשת המודעות היא לבצע את התנוחות תוך כדי "נשימת הדבורה" של Bhramari. זה נעשה על ידי זמזום בנשיפה עד סוף הנשיפה. זוהי דרך פשוטה לגרום לתלמידיך להאריך בנשיפה ביחס לשאיפה מבלי אפילו שיצטרכו לחשוב על כך (מה שגורם למערכת העצבים לפעול דרך המערכת הפארסימפטטית). ועבור התלמידים שדעתם מוסחת על ידי הכאב, או על ידי הסיפור שהם מספרים לעצמם על הכאב, הזמזום משכך זאת לזמן מה.
אם אתה מתכוונן לכך, תוכל להבחין בכך שגלי הקול האלה מהדהדים בכל גופך, עד לקצות הבהונות. אותה ויברציה ממש תתרחש גם באזורים הקהים של הגוף, ויכולה לשמש כלי להאיר אותם. לדוגמא- תלמיד שלא מרגיש את שריר הרומבואיד יכול לחוש בו בזמן הזמזום. לאחר שהתלמיד חש בשרירים, יהיה לו יותר סיכויים להצליח להפעיל אותם. אפשר גם להנחות את התלמיד לדמיין פראנה זורמת לאזור זה.
האם צריך לזמר בסנסקריט?
שירה של צלילים שונים, בגבהים שונים, בעוצמות שונות- יש לכך השפעות שונות על הגוף. אין חוק ביוגה שאומר שעליך לזמר בסנסקריט, אך יתכן שיש לכן מספר יתרונות. סנסקריט היא שפה שעוצבה ונבנתה , ולא כזו שנוצרה באופן ספונטאני, והמאסטרים שעצבו אותה יצרו למעשה פורמולות תוך חקירה עמוקה של ההשפעות של יצירת צלילים על הגוף והמיינד.
השירה עוצבה כך שתהיה לה השפעה שונה בהתבסס על הצלילים, וזוהי סיבה אחת לכך שהגיה נכונה משנה משמעותית. צלילים שונים מהדהדים באופן מכסימאלי באזורים שונים בגוף, וזה נלקח בחשבון במיזוג המשמעות עם המילה בשפה הסנסקריט. כלומר, ישנן השפעות ספציפיות למזמורים בסנסקריט אשר מקושרים לאזורים ממוקדים בגוף. אם תנסה בעצמך תגלי ששירה של המילה "שלום שלום שלום" משפיע באופן שונה משירה של המילה "שאנטי שאנטי שאנטי".
אספקט נוסף שהופך את השירה למועילה מאוד בהתמודדות ומפגש עם כאבים, הוא האספקט החברתי של שירה בקבוצה. אנשים הסובלים מכאבים יגבילו את האינטראקציות החברתיות שלהם וכך ימצאו עצמם ללא הרבה תמיכה. הסאנגה או הקהילה הם אחד מהאלמנטים המרפאים ביוגה, ושירה של קירטן היא דרך טובה לחלוק וליצור קשרים.
גישה אינטגרטיבית
למרות שיוגה היא כלי חזק, היא אפקטיבית יותר בהתמודדות עם כאבים כאשר היא באה בשילוב עם גישות אחרות- אלטרנטיביות וקונבנציונאליות. עם כיווץ שרירים הוא גורם הכאבים, אמבטיות חמות ועיסויים רפואיים יכולים מאוד להקל. בבעיות יציבה, גישות אחרות, כמו שיטת אלכסנדר או פלדנקרייז, יכולות לעזור. עבור אלה שהעול הפסיכולוגי והאמוציונאלי של התמודדות עם כאבים מגביל אותם במיוחד, תרפיה התנהגותית- קוגניטיבית יכולה לסייע בפיתוח של טכניקות התמודדות. גם דיקור יכול להקל ולסייע בריפוי של מגוון הפרעות המלוות בכאבים.
משככי כאבים, גם אלה במרשם רופא, וגם אלה שלא, יכולים לעזור. למרות שלמשככי כאבים נרקוטיים יש מוניטין רע, בשימוש נכון ומבוקר הם הכלים היעילים והבטוחים ביותר בהקלה על כאבים. עודד את תלמידיך לתזמן את נטילת התרופות כך שיהיה להם רמות תרופה טובות במחזור הדם בזמן התרגול.
אם תלמידיך לא מקבלים טיפול הולם להקלה על כאבים מהרופא המטפל שלהם, הם יכולים להסתייע בייעוץ במרפאת כאב, שנמצאות במרכזים רפואיים גדולים. גם כאשר חייבים להשתמש בטיפול תרופתי, היוגה מאפשרת לתלמידים להסתדר עם מינון קטן יותר, חוסכת להם כסף ותופעות לוואי.
זכרו שכאב כרוני הינו מצב אשר בהגדרתו קיים כבר זמן רב. וגם אם יוגה יכולה לעזור משמעותית- זה לא קורה מייד כבמטה קסם. אפשר לתלמידיך לחוות את ההשפעות של ההרפיה ושל השקטת המיינד, מה שייתן להם מוטיבציה לדבוק בתרגול. עודד אותם לעבוד לאט ובאופן יציב, לבנות בסבלנות את הקצב הפנימי של התרגול שלהם, והעמקת התרגול לאורך זמן. כאן יש ליוגה את האפקט הגדול ביותר- לא רק בהפחתת הכאב, אלא שיפור החיים והתחושה הכללית של אלה החיים את היוגה.
המאמר תורגם מהמגזין YogaJournal.com.
