תרגול הפראנימה

הפראנימה משולבת בכל הכיתות של היוגה. שיעור טיפוסי מתחיל באסנה, עובר לפראנימה ומסתיים במדיטציה. התפיסה היא שהאסנה היא מדיטציה לגוף, הפראנימה היא מדיטציה לנשימה ומשם עוברים למיינד ולעבודה על המיינד באופן ישיר ע"י תרגול מדיטציה. בכיתות מלמדים 3 שיטות נשימה באופן תמידי: נשימה מלאה, קפאלבטי ונדי שודהנה. רק תלמידים מתקדמים מתרגלים טכניקות פראנימה בהן מבצעים עצירת נשימה.

פראנימה מתורגלת לפני האסנות, וזאת על מנת ליצור מודעות גבוה יותר לגוף בעת תרגול האסנות. התפיסה היא כי בנשימה עמוקה מרגישים יותר. כך ששיעור מתחיל ב- 10 דקות של פראנימה. באסנות ישנן הוראות לשאוף ולנשוף. תלמידים מתקדמים ינסו לתרגל חלק מהאסנות באוג'יי. תלמידים מתחילים ילמדו נשימה יוגית מלאה, אוג'יי, נדי שודהנה וקפאלבטי, אך הקפאלבטי נלמדת כנשימה איטית . תרגול הפראנימה נעשה בישיבה ובעיניים עצומות.

באשטנגה נושמים כל זמן התרגול באוג'יי. זאת כיוון שלפי תפיסתם נשימה זו מחממת ומבריאה את הגוף, ושומרת על מיינד מרוכז וממוקד. הצליל החוזר בנשימת אוג'יי יוצר מצב בו המיינד חייב להיות שקט. תרגול הפראנימה נעשה בישיבה בעניים פקוחות. את הפראנימה לומדים רק תלמידים שתרגלו אסנות לפחות 3 שנים. בתחילה מתרגלים אוג'יי עם עצירה לאחר הנשיפה. אח"כ אוג'יי עם הפסקות בשאיפה. בשלב הבא לומדים 3 נשימות אוג'יי ללא עצירה, 3 עם עצירה אחרי הנשיפה ו- 3 עם עצירה אחרי השאיפה. המולה בנדה ואודניה בנדה Ashtanga מתורגלות כל הזמן. הג'לנדהרה בנדה מתווספת כאשר העצירה נעשית לאחר השאיפה בלבד. בשלב הבא מתרגלים עצירה לאחר שאיפה ונשיפה. לאחר מכן מוסיפים נשימה מנחיר אחד כל פעם (כמו בנדי שודהנה). ולבסוף מוסיפים בהסטריקה.

גם עפ"י שיטה זו, ועפ"י המלצת פטאנג'לי, יש לתרגל אסנות לפני תרגול פראנימה. ורק כאשר התלמיד מסוגל להיות בשקט מוחלט בזמן ההרפיה גופו מוכן ללמוד פראנימה בלי להירדם. הפראנימה נלמדת בנפרד ובשכיבה על ספוגים על מנת להקל על ריכוז התלמיד. בתחילה לומדים נשימה יוגית מלאה תוך התבוננות בצלעות בטן ובחזה. אח"כ לומדים אוג'יי עם עצירה לאחר הנשיפה ורק בשלב הבא אוג'יי עם עצירה לאחר השאיפה. לאחר מכן לומדים וילומה, כאשר בהתחלה מתרגלים עצירות בנשיפה ואח"כ עצירות בשאיפה ולבסוף שתיהן יחד. Iyengar לאחר תרגול זה בשכיבה מתרגלים טכניקות אלו בישיבה על שמיכה כך שהמותניים יהיו מוגבהות. רק בתרגול מתקדם משתמשים בג'לנדהדרה ושאת על מנת להגן על הלב מלחץ מיותר. תלמידים מתקדמים יותר יתוודעו לנדי-שודהנה ולבנדות הנוספות.

בשיטה זו הדגש הוא על הנשימה בכל רגע ובכל אסנה. באסנות עצמן מתרגלים שליטה בשאיפה ובנשיפה. ההנחיה היא לנשום באופן שהנשימה תתמקד בעמוד השדרה בתנועתו. לדוגמא בכפיפה לאחור תהיה שאיפה ובכפיפה לפנים ובפיתולים תהיה נשיפה. כמו כן מתרגלים באסנה נשיפה ארוכה משאיפה וגם עצירות קצרות. לתלמידים המתחילים מלמדים פראנימה בישיבה על כיסא אם קשה להם לשבת על הרצפה. בתחילה לומדים לשאוף מלמעלה כלפי מטה (מהחזה אל הבטן). כיוון ששיטה זו שמה דגש על צרכים אינדיבידואליים Viniyoga אין שום סדרה של תרגילי פראנימה אלא רק התקדמות אישית עם מנחה.

בשיטה זו הנשימה מתורגלת יחד עם אסאנות, מזמורים, מודרות ומדיטציה. בשיטה זו התרגול של הנשימה נעשה באסנה עצמה. כך לדוגמא בתנוחת הגשר ישהו התלמידים כ- 5 דקות וינשפו מהאף במהירות. בתנוחת עובר ישהו כ- 10 דקות תוך שירה של מנטרה ונשיפה סדירה. נשימה קצבית ומהירה, כמו קפאלבאטי, מתורגלת אף היא מההתחלה בתוך האסנות. אך בתחילה שואפים מהפה ונושפים מהאף, ורק אחר כך שואפים ונושפים מהאף תוך ניפוח הבטן בשאיפה. נשימה זו מעוררת את האש ולכן חשובה תמיד. בנוסף ישנה נשימה עמוקה Kundalini המזכירה את הנשימה היוגית המלאה, וגם ורסיה כלשהי לנדי-שודהנה. כאשר אין הוראה לתרגל דפוס נשימה כלשהו הנשימה שקטה ורגועה והבטן נשפכת מעט החוצה על מנת לאפשר חופש לעמוד השדרה. זהו פרט מאוד משמעותי בשיטה זו וניתן לתרגל מודעות לבטן הבולטת בהחזקת ספר צמוד אליה.