תרפיה והקשר בין הגוף לנפש
יוגה תרפיה והקשר בין הגוף לנפש – חלק א' / טימות'י מקול
היוגה מעמיקה את יכולתנו להבין את הקשרים הנוצרים בין המצבים הנפשיים לגופנו, ולהיפך. למען האמת, איני חובב מושבע של המושגים "קשר גוף-נפש" או "רפואת גוף-נפש". מניסיוני, נראה שרוב האנשים המשתמשים בצירוף המילים "גוף-נפש" מתכוונים לאופן שבו הנפש, ובראש ובראשונה המחשבות, יכולות להשפיע על תפקוד הגוף. למרות שבעבר רעיון זה נחשב לקיצוני, הרי שליוגי הינו מובן מאליו. בכל אופן, ביוגה אנו לומדים שהיבט זה של קשר גוף-נפש מהווה רק חלק מהסיפור הכולל. קשר הנפש-גוף קרה ששמעתי מורים ליוגה מתארים את קשר הגוף-נפש כדבר מה חמקמק, חיבור שנרצה ליצור באמצעות תרגול היוגה. למעשה – קיים קשר הגוף-נפש בכל עת – לטוב וגם לרע – כאשר אנו או תלמידינו מודעים לכך וגם כשאיננו מודעים. ולהלן כמה דוגמאות.
כאשר הפה נמלא ברוק למחשבה על מאכל תאווה, הינך חווה קשר גוף-נפש. אם אי פעם חשת פרפרים בבטן כשהתכוננת לתת מצגת, הרי שחשת כיצד משפיעות מחשבותיך על תפקוד המעיים. ספורטאי ש"נחנק" ברגע המכריע בתחרות, ושביצועו גרוע מהרגיל, חווה באופן דומה את השפעת פחדיו על יכולתו להשיג קואורדינציה בפעולת השרירים.
ההתנסות בקשר הגוף-נפש הינה התרחשות שגרתית ולא הישג שרק יוגי מתקדם יכול לחוות. הבעיה– והסיבה לכך שהמושג רפואת גוף-נפש בכלל קיים – היא שקשר זה הוא אמיתי, והוא גורם לבעיות. לעיתים יהיו לכם תלמידים שהם כה מתוחים ומלאי חרדה שהם מתקשים לישון או להתרכז בעבודתם. אחרים נושאים בקרבם כל כך הרבה כעס, ולכן מועדים לכיבי קיבה או להתקפי לב.
כאשר אנו מלמדים את ,תלמידינו טכניקות כמו למשל פראנאיאמה (Pranayama) (הפניית החושים פנימה) ודיאנה (Dhyana) (מדיטציה), אנו מסייעים להם ליצור מרחק מהנפש. כאשר החרדות והכעס שהם מרגישים מנוטרלים, המערכת שגורמת לתגובה של מתח נרגעת והגוף מסוגל לרפא את עצמו ביעילות רבה יותר. במובן מסוים ניתן לומר שרפואת הגוף-נפש פועלת על ידי ניתוק קשר הגוף-נפש, לפחות לזמן מה.
במכון הרפואי "גוף-נפש" בביה"ס לרפואה בהרווארד (Harvard Medical School's Mind-Body Medical Institute ), מלמדים ד"ר הרברט בנסון ועמיתים טכניקה שהם מכנים "תגובת הרפייה" (Relaxation Response ), שהינה שיטת מדיטציה, ללא ההילה המיסטית, המתבססת ישירות על המדיטציה הטרנסנדנטלית (TM ), שהינה סוג של מדיטציה יוגית העושה שימוש במנטרה. מחקרים רבים נערכו המצביעים על כך שכאשר משקיטים את הנפש באמצעות טכניקות מסוג זה, התוצאה היא מגוון של תגובות פיזיולוגיות – כולל הפחתה בדופק הלב, האטת הנשימה, ירידה בלחץ הדם ורמות הורמוני הלחץ, ובכך מסייעות לשיפור מגוון מצבים החל במיגרנות ובעיות לחץ דם גבוה וכלה באי-פוריות.
למרות שלגבי רוב טכניקות התרגול של היוגה לא נערכו כה הרבה מחקרים כפי שנערכו ל- TM (מדיטציה טרנסנדנטלית) ול"תגובת ההרפייה", הגיוני להניח שמגוון רחב של כלים יוגיים, החל משירת מנטרות, וטכניקות נשימה כמו למשל אוג'יי (Ujjayi ) (נשימת המנצח) ובהראמארי (Bhramari ) (נשימת זמזום הדבורה) וכלה בטכניקות יוגה אחרות, שכולן מטפחות פרטיאהארה (Pratyahara ) ומשקיטות את הנפש, תהיה השפעה מרפאה מקבילה. יוגים רבים מאמינים שיש בשילוב טכניקות יוגיות תועלת העולה על זו של כל אחת בנפרד – לדוגמא, תרגול נשימות לפני מדיטציה.
קשר הגוף-נפש
דיונים בנושא רפואת גוף-נפש לוקים לעיתים קרובות בחסר בכל הנוגע להשפעת הגוף על מצב הנפש. אך אין בזה כל הפתעה ליוגים, או לכל מי שרק נותן דעתו לכך.
רוב האנשים מבחינים בשיפור במצב רוחם בעקבות צעידה או שיעור יוגה נמרץ. עיסוי או אמבט חם מורידים את רמת המתח. וזה עובד גם הפוך: אנשים המתרגלים באופן סדיר מוצאים את עצמם זועפים כאשר נמנע מהם לתרגל במשך כמה ימים ברצף.
מחלה פיזית עלולה גם היא להשפיע ישירות על המצב הנפשי. במהלך השנים, במספר מקרים, חשתי דיכאון ללא סיבה נראית לעין. רק למחרת, כשקמתי עם כאב גרון, נזלת, ותסמיני שפעת אחרים, הבנתי שמצב רוחי הזעוף הייתה דרכה של הנפש להגיב למחלה הממשמשת ובאה (וגם תגובתו של גופי), למרות שלחלוטין לא הייתי מודע לכך. אפשר לקרוא לחלק זה של הפאזל קשר הגוף-נפש.
מתן הפקודה "קח נשימה עמוקה" לאדם כועס או מתוח, מהווה אישור לקשר הגוף-נפש. במיוחד בתרגול האסאנות, זהו העיקרון שבו אנו משתמשים. יוגים גילו שלתרגול תנוחות מסוימות, כמו למשל כפיפות לאחור ומתיחות צידיות, יש השפעה מעוררת על הנפש, בעוד שתנוחות אחרות, כמו למשל כפיפות לפנים ותנוחות הפוכות, מביאות רוגע ומביאות למצב אינטרוספקטיבי.
בחלק ב' של המאמר נדון במערכי תרגול ורצפי תנוחות המיועדות להפיק השפעות מסוימות על המצב הנפשי (ובעקבות זאת כמובן גם על הגוף).
ד"ר טימות'י מקול הוא רופא פנימי מוסמך, העורך הרפואי של היוגה ג'ורנל, וכותב הספר: "יוגה כתרופה. השיטה היוגית לבריאות וריפוי