Dharma

  גילוי ה- Dharma – תכלית החיים- הינו אחד הצעדים החשובים ביותר בדרך לחיים רוחניים. כמורים, מחובתנו לעזור לכל תלמיד לגלות את ה Dharma שלו. כאן נלמד כיצד להתחיל. מאת: Aadil Palkhivala כשהנשמה נכנסת לגוף, יש לה סיבה לעשות כן. זה יעודה, זו ה-Dharma הייחודית לכל אחד, בין אם יומרני או צנוע. נוכל לגלות את ה- Dharma שלנו ע"י תשובות לשאלות כמו: "מדוע אני כאן? מהי מהות חיי?" אחד הקדושים הגדולים ביותר שחי בהודו, ראמה קרישנה, היה ידוע כמי שעודד את תלמידיו לענות על שאלות אלה. בכל פעם שביקר אותו מישהו, הוא היה שואל אותו "מי אתה?" באמצעות שאלה זו הוא ידע לומר האם המבקר שמולו זיהה את ה-Dharma של עצמו. גילוי הDharma שלנו הוא הצעד החשוב ביותר בחיינו. אם לא נעשה את הצעד הזה אזי מאמצינו לא מכוונים למקום של יעוד הנשמה. אפילו אם נעבוד קשה במיוחד נצא לא מסופקים, נטפס במעלה סולם ההצלחות רק כדי לגלות כי נשענו על הקיר הלא נכון. אנו מצמצמים את החופש שלנו אם אין לנו מטרה ברורה. איך נוכל בלב שלם להשקיע מאמץ בחיינו אם אין לנו כיוון. חשוב לזכור כי לכל שלב בחיים יש Dharma שונה. ה Dharma של התינוק תהיה לינוק, ה- Dharma של הצעיר תהיה ללמוד, ושל הבוגר תהיה להגיע ליעודה הרוחני. בנוסף, כל שלב עשוי לכלול יותר מ Dharma אחת. אתה יכול בו זמנית להיות מורה יוגה, הורה ופעיל מפלגה. כמורים נוכל להביא תועלת לתלמידינו אם נעזור לכל אחד מהם לגלות את ה- Dharma הפרטית שלו. במאמר זה מוצעות דרכים שונות כיצד לעודד את התלמידים לגלות ולחיות את השליחות שבחייהם. הגישה הישירה והחשובה מכל היא לעודד את התלמידים לשאול עצמם באופן קבוע את השאלה "מדוע אני כאן? מה המטרות שלי? מה הסיבה לקיומי? מדוע הנשמה שלי בחרה בגוף שלי ומה אני רוצה לחוות?" במהלך החודשים הראשונים יהיו התלמידים מוצפים במבול של תשובות. התשובות האמיתיות ביותר צצות לאט ככל שהזמן עובר, כפי שקורה כמעט בכל תהליך קבלת החלטות (לדוגמא כשאתה מחפש בית, אתה חייב לראות הרבה בתים כדי להגיע להחלטה) כך בדיוק גם תהליך גילוי ה-Dharma של התלמידים, הם חייבים לחקור אפשרויות רבות עד שתהיה להם תחושה חזקה ובלתי מעורערת: "זהו הנתיב שלי. זה משהו שאני חייב לעשות". במהלך שיעור ישנן שאלות נוספות אותן תוכל להעלות כדי לסייע לתמידים בחקירתם. שאלה כמו: "אם היה לך כל הזמן, הכסף והאנרגיה שאתה רוצה, מה היית עושה?" או בגישה נוספת: "נאמר שאתה מת, מה היית רוצה לעשות שלא הספקת לעשותו? למה אתה לא עושה אותו עכשיו? האם אתה מחכה שמשהו נורא יקרה כדי שתתחיל להקשיב לגופך?" ישנן דרכים נוספות לסייע לתלמידיך בתהליך חשוב זה של גילוי עצמי. יש להתחיל כל שיעור בזמן שקט,לאפשר לגופם ותודעתם להיות רגועים. זה נותן להם הזדמנות נדירה להתכנס לתוך עצמם ולהיות קשובים למקומות עמוקים יותר. בתחילת השיעור יש לבקש את התלמידים למקד את האנרגיה שלהם למרכז הלב ולהסתכל לתוך עצמם, לחפש את המטרה האמיתית של הפרקטיקה בה הם עוסקים ולשאוף לגלות מחדש את הכוונה שמאחורי כל פעולה שהם עושים. זה יעזור להם, לאט אבל בטוח, לבוא במגע עם הנפש. במהלך השיעור יש להזכיר לתלמידים להניע את האנרגיה המגיעה מהאגן לכיוון מרכז הלב ע"י כווץ עדין של ה-Mula Bandha * ושאיבה חזקה של הטבור. זה יעזור להם לתרגל את האסנות, ויעורר את מרכז הלב כך שלבסוף במהלך ההרפיה הם יוכלו להסתכל עמוק לתוך ליבם ולגלות את הסיבות העמוקות למהות חייהם, פועלם והתרגול שלהם. מרכז הלב הוא המקום בו שוכנת הנשמה ולה החיבור העמוק ביותר לגוף הפיזי. יש ללמד את התלמידים לפנות למרכז הלב במהלך השיעור ולהישאר שם בסוף השיעור. זה ירומם את רוחם ועם הזמן יסייע להם לגלות את ה Dharma שלהם. יש ללמד כי האסנה היא לא לשם ביצוע התנוחה אלא לשם השגת Dharma. את מי זה מעניין אם אתה גמיש או לא? זה אמנם נפלא כשיש את היכולת להתארך מתוך גמישות אך למעשה מה שחשוב הוא איך תרגול אסנות משרת את הנפש? תרגול אסנות חייב לשרת את מטרתנו. כשאנו מתרגלים יותר משה-Dharma שלנו מצריך, אנו מספקים את האגו בלבד. אם ה-Dharma שלי היא להיות אמן יוצא דופן, אזי תרגול אסנות 18 שעות ביממה לא משרתת אותי אלא את האגו שלי. מצד שני, אם אנחנו מתרגלים כדי למלא את ה- Dharma שלנו התרגול חדור תשוקה – זה כבר לא מאמץ מתמיד כדי לרצות את האגו , אלא כמיהה להיות עצמנו באופן מלא יותר. ככל שאתה מפתח יחסים ארוכי טווח עם תלמידייך, זכור את צרכיהם, כך שבמהלך שיעור הצע שינויים המתאימים להם. זה יעזור להם לחבר בין התרגול לשליחות שלהם. לדוגמא אם ה- Dharma של תלמיד היא להיות פסנתרן, חדד אצלו את השימוש בידיים, למד אותו איך לשמור על המפרקים והאצבעות, הראה לו תנוחות אשר יסייעו לו לשחרר מתח בידיים והמנע מתנוחות אשר יוצרות מתח. אם אנחנו רוצים להיות מורים טובים ליוגה, אם אנו רוצים לשרת את תלמידינו במתנת היוגה, אם אנו רוצים שכל תלמיד יזכה לקבל את הברכה שהיוגה מציעה, אנחנו לא יכולים ללמד רק אסנות. האחריות שלנו היא גדולה יותר מללמד כיצד לבצע נכון את התנוחה. באחריותנו לטפח בני אדם, האסנות הן רק הפתיון. אנשים באים אלינו כדי להיות בכושר ואנו מספקים להם תהליך התפתחותי. התלמיד מרגיש את ההשפעה האמיתית של היוגה כשהאימון משנה את חייו לא רק גופו. הדרך ללימודים רוחניים משלבת את כל שמונת האיברים של היוגה ומניעה את התלמידים לחקור, לגלות ואח"כ לחיות את ה Dharma שלהם. נתיב היוגה הוא הנתיב של חשיפת ה- Dharma ומאפשרת לנו לחיות אותה. תפקידנו כמורים הוא לסייע בתהליך זה. בעשותנו כן אנו מסייעים לתלמידינו להבין את ייחודם, לפעול ע"פ תשוקותיהם, ובעודם צועדים בנתיב זה, לגלות את מטרתה של הנפש שלהם. מאמר זה הינו קטעים מתוך ספר העומד לראות אור בשם :Teaching the Yamas and Niyamas מאת: Aadil Palkhivala י* Mula - Mula Bandha – שורש, Bandaha = מנעול /קשר. ממוקמת בקצה התחתון של עמוד השדרה. ה-Bandhas הם המנגנונים שבאמצעותם יוגי יכול לכוון את זרימת הפראנה - אנרגיית חיים אוניברסאלית, הכוח המאחד את כולנו. המולה באנדה היא הראשון מבין שלוש המנעולים שבתוך הגוף בהם עושים שימוש באסנות ותרגילי נשימה כדי לשלוט על זרימת האנרגיה.

המאמר תורגם מהמגזין YogaJournal.com.