קרישנמורטי

מאת: יערה שילוני 1 תולדות חייו של קרישנמורטי חי בין השנים 11 במאי 1895- 17 פברואר 1986 סיפור חייו של גידו קרישנמורטי – מורה רוחני ופילוסוף ,שנחשב לאחד מהמורים הרוחניים הגדולים של העת החדשה, הינו יוצא דופן ומרתק במיוחד. קרישנמורטי נולד למשפחה ברהמינית פשוטה למדי בדרום הודו (כפר קטן ליד העיר ,מאדראס) .כבר בשנת 1889 הצהירה הלנה בלבצקי (מייסדת האגודה התיאוסופית) על מטרת האגודה – להכין את האנושות לבואו של מורה העולם בעידן הדלי. בשנת 1909 בהיותו קרישנמורטי בן 14 בלבד, על שפת הים במאדראס, מצא לידביטר (מראשי האגודה לאחר מותה של המייסדת) את הנער שחיפש- קרישנמורטי – שהוכרז ע"י הארגון "כמורה העולם". אנני בסנט שהייתה גם היא מראשי האגודה אימצה את הילד –לקחה אותו ואת אחיו הצעיר ניטיה לאנגליה ,שם חונך וטופח במשך 20 שנים הבאות על מנת להתאים לתפקיד המשיחי שנחזה עבורו. בגיל 28 בשנת 1922 חווה קרישנמורטי חוויה רוחנית ששינתה את חייו. בעקבות החוויה הוא סבל שנים מכאב אקוטי ומתמשך בראשו ובעמוד השדרה. אותו כאב ממשיך ללוות אותו במשך 40 שנה אולם בצורה עדינה וקלה יותר. את החוויה הזאת הוא מכנה "התהליך" ("the process" ). בשנת 1925 בהיותו קרישנמורטי בן 30, ניפטר אחיו ממחלה – זה היה שוק רציני בשבילו היות והיה קשור מאוד לאחיו. הוא אומר שחייו ללא אחיו לא יהיו אותם חיים. ההתעוררות הרוחנית שחווה שינתה לנצח את תפישת המציאות שלו . בגיל 34 בשנת 1929 הוא מתייצב בפני המסדר שהוקם עבורו " מסדר הכוכב מן המזרח" ("The order of the star from the east") ומכריז על פיזורו וניתוק קשריו עם הארגון. הוא גם מוותר על הרכוש והקרקעות שניתנו לו ע"י הארגון. לאחר פיזור המסדר ועד מותו חילק קרישנמורטי את זמנו בין קליפורניה ( שם התגורר) ובין שיחות בפני מאזינים בכל רחבי העולם. קרישנמורטי התעניין באנושות כולה, חזר ואמר שהוא לא שייך לשום אומה או אמונה דתית – לא שייך לאף קבוצה או ארגון . קרישנמורטי הקים בתי-ספר ברוח חזונו בהודו, אנגליה וארה"ב. לאחר מותו הוקמו בתי-ספר נוספים גם בניו- זילנד, קנדה ומקומות נוספים. בתי-ספר שניסו לחנך להבנה טוטאלית של האדם ואומנות החיים. הוא טען שרק הבנה כזאת יכולה ליצור דור חדש באנושות שיחיה בשלום ושלווה. קרישנמורטי דיבר אל קהל ואל אינדיבידואלים רבים- סופרים, מדענים, פילוסופים ועוד. 3542קרישנמורטי ואחיו ניטיה משנתו ותפישת עולמו של קרישנמורטי קרישנמורטי היה אחד מהוגי הדעות ,מיסטיקן ,שהיה שנוי במחלוקת וזכה גם לביקורת נוקבת מצד אנשי דת, ופילוסופים. היו לו רעיונות מקוריים ומרתקים הראויים למחשבה. הוא היה מהפכן ויצא כנגד כל צורה של ממסד. הוא טען שדת אמתית היא זו הקיימת אצל כל אדם בתוך עצמו. הדתות המוסדיות לטענתו הביאו למלחמות, פירוד ואסונות בעולם (מסעות הצלב, כיבושי האסלאם). אלוהים לא מצוי בתוך מיבנה לכן אי אפשר לייחס קדושה למקדש , כנסייה או בית- כנסת. ישו ובודהה היו אנשים צנועים שכלל לא התכוונו לייסד דת- את הדתות יצרו תלמידיהם, ממשיכי דרכם. לדעתו אין ערך לסגידה, פולחנות מכל סוג כי אין צורך במתווכים בין האדם ואלוהים. כל הדתות מקבעות את המאמינים "בעשה ואל תעשה" .דת אמתית צריכה להיות גמישה, שמאפשרת לכל אדם לחקור ולגלות אמיתות חדשות. חופש טוטאלי של המחשבה והמעשה. האדם צריך לחיות באווירה של פתיחות ושלווה ללא פחד, כדי שיוכל להתוודע לאלוהיו. הוא תקף את הממסד הדתי בטענה שאנשי הדת מושחתים ונצלנים. קרישנמורטי העדיף להשתמש במילה "חיים" במקום אלוהים – הנפש הייחודית המצויה בגוף של כל אדם. אלוהים היא מציאות נצחית שלא ניתנת לתיאור מוחשי. הבריאה לדעתו הוא הדבר המקודש ביותר. את קדושת האל ויראת הכבוד הוא חש כלפי הבריאה ולא לדת כזו או אחרת. חינוך – קרישמורטי ראה במחנך, במורה כמי שמבצע שליחות עליונה, כמי שמחזיק את עתיד האנושות. המורה הוא זה שצריך לפתח בכל ילד את הייחודיות שלו. הוא טען שמערכת החינוך הקיימת (שהייתה אז) לא מתייחסת אל הייחודיות של כל ילד – מערכת שיוצרת "רובוטים". חינוך המטיף להצלחה על פי מודל זהה לכולם הוא מישגה גדול. הוא קרא לעשות מהפכה בחינוך. לטענתו החינוך כשם שהוא היום מייצר "מכונות זיכרון" ובכך יוצר אנשים בינוניים לא חושבים לא מסוגלים להגות וליצור. פוליטיקה- קרישנמורטי התנגד לכל צורה של בדלנות ולאומניות- דרכים היוצרות הפרדה ונתק בין אנשים. הפרדה בין תרבויות ומדינות היא זו המביאה לעוינות ומלחמות בעולם. המלחמה בעיניו היא תוצאה של רוע המתחיל מיחסיי אכזריות וניצול בין בני אדם בחברה תחרותית- אהבה במקום אלימות היא זו שתביא שלום לעולם. מלחמה והרג אדם על פי הגדרתו הם הפשע הגדול ביותר המתבצע בחיי האנושות. לטענתו אם האדם יפתח מערכת קשרים הדוקה ורציפה עם הטבע וכל אשר בו- ישררו שלום ואהבה בעולם. הקשר של האדם עם הטבע משמעותי בעיניו מאוד, כדי ליצור עולם שטוב לחיות בו. האדם המודרני לא בא במגע עם הטבע ואין לו רגש כלפי בעלי חיים. לטענתו אהבת הטבע תביא לריפוי הנפש האנושית. מדע וטכנולוגיה- קרישנמורטי ראה בהמצאות מדעיות ובטכנולוגיה תרומה חשובה לקיום האנושות, עם זאת הוא רואה סכנה בהשקפת עולם שמתלווה לעיתים לקדמה- השקפה שרואה באנשים מכונות ומתעלמת מהעולם הרוחני של כל פרט. העולם הפנימי- רוחני הטמון בכל אחד מדוכא והאדם נימדד על פי תפוקת הייצור שלו. הטכנולוגיה לא מסוגלת לפתור בעיות פסיכולוגיות סבוכות ובני אדם ללא רגש ואהבה הופכים למפלצות .(הוא מזכיר את ההפצצות הגרעיניות ביפן כדוגמא). רק שילוב של מדע והרוח האנושית יוכל להביא לחברה אנושית ואוהבת יותר. פחד- קרישנמורטי עצמו סבל מפחד וביישנות. הוא סבר שעימות ישיר עם הפחד לא מיטיב עם האדם, רק מעצים את הפחד. כח רוחני מאפשר לאדם להתגבר על פחדיו – בעיקר פחד מפני מוות. התמקדות בהווה היא דרך טובה בעיניו להתמודד עם פחד- החיים של היום וביטול מחשבות על עתיד. מחשבה חיובית מאפשרת לבטל פחד, אך רבים מהאנשים לטענתו לא מסוגלים לאמץ לעצמם גישה זו. המרדף אחרי הצלחה, הישגים, גורמים לאדם המודרני פחדים רבים והעדר חופש ושלווה. כל שאיפה להצלחה מוביל לדעתו לפחד מכישלון. כל השוואה לאחר ורצון להתבלט, יוצרים פחד ורגשות נחיתות. החירות הפנימית והתעלמות מהשוואה חברתית מאפשרים להשתחרר מהפחד. אינטליגנציה רוחנית המשלבת אהבה, נדיבות, חמלה, היא הבסיס ליכולת של האדם להשתחרר מפחד ולהיות חופשי. קרישנמורטי רואה בחופש ובחירות הרוחנית את הבסיס ליכולת של האדם להיות מאושר יותר- העיקרון החשוב ביותר בחייו של האדם. הסרת כבלי המסורת, ביטול דעות קדומות, אמונות טפלות, שחרור ממרות של אדם אחר, חופש מדת- מאפשרים לאדם חירות רוחנית אמתית. תלות דתית מונעת את החשיבה ויכולת השינוי של הפרט. חירות ואהבה הם העקרונות החשובים ביותר לאושרו של אדם. קשה לאנשים להשתחרר ממסורת ומורשת תרבותית מכיוון שהחיים לבד מפחידים- הם מעדיפים ללכת בתלם גם אם הדבר פוגע בחופש הפנימי והחיצוני שלהם . אהבה לכל האנושות היא הדרך לאושר אמיתי. קרישנמורטי עצמו מימש זאת בחייו בדרכים רבות- מתן צדקות לעניים , מרדף אחרי פושעים והטפה לאהבה וחירות במשך כל ימי חייו. אהבה גם לאנשים החיים במצוקה פיזית ורגשית קשה. הוא דיבר על אהבה טהורה – חיבה זהה לכל בני האדם באשר הם כקשר ללא שנאה ,ללא קינאה, ללא כעס, ללא התערבות במעשיו ומחשבותיו של האחר. 6 המשפט שמביע במובן רב את מה שמונח בלב הלימוד של קרישנמורטי הוא – Truth is a pathless land –האמת היא ארץ חסרת דרכים (שבילים) – אדם אינו יכול להגיע אל האמת דרך ארגונים, דוגמות, אמונות (דתיות, תפילות או ריטואלים , גם לא דרך ידע פילוסופי או טכניקה פסיכולוגית. אדם צריך למצוא את האמת דרך הבנת תכולת המיינד – התודעה שלו עצמו. דרך התבוננות ולא דרך ניתוח אינטלקטואלי או ניתוח של ההתבוננות. הדרך היחידה אל האמת היא באמצעות חקירה עצמית ונוקבת של הפרט בתוך עצמו – על כל אחד לקחת את האחריות לידיו- את האחריות לשחרור עצמו מפחדיו וסבלותיו. קרישנמורטי כיוון את האדם ליצור שינוי מעמיק של תפיסת המציאות באמצעות שאילת שאלות ושלילת התשובות המוכרות. הוא טען שרק הבנה טוטאלית של האדם יכולה ליצור עולם טוב יותר. ההבנה אף פעם לא יכולה להפוך להרגל- עניין של רוטינה- חזרתיות- אלא דורשת הסתכלות מלאה, ערנית ובהירה מאוד. כדי להבין חייבת להיות גמישות, רגישות, חמימות שאין בה דבר מהרגשנות. קרישנמורטי דיבר על האפשרות של התחדשות תאי המח- שינוי מבנה עד כדי מצב של טרנספורמציה של התאים. הוא תמיד קרא לאנשים לחזור לתבונתם הפנימית. להגיע לתובנות חדשות מתוך הקשבה שקטה וחסרת מאמץ. המצב הטוב, הבריא, האינטליגנטי ביותר של המח, לטענתו, הוא כאשר התודעה שלווה, דוממת, שקטה, רפויה וצלולה לחלוטין. כשהמח נימצא במצב של התבוננות- הקשבה- הוא נימצא במצב חסר זיכרון, שאין בו מסקנה, אין בו רישום קודם של השאלה, לכן לא תיתכן תשובה מתוך זיכרון ישן. יש רק נוכחות של כאן ועכשיו ואז יש תובנה .כאשר יש תובנה תאי המח עצמם עוברים שינוי. כשהמח ( התודעה) שקט לחלוטין השאלה היא כמו אבן שנזרקת לאגם ומעוררת בו אדווה שמתבטאת כתשובה. אנו מתחילים לגלות אינטליגנציה חדשה- מח ריק פוגש את הלא ידוע. פיזור אירגון "הכוכב מהמיזרח" הנאום שקרישנמורטי נותן ב-2 לאוגוסט, בפתיחת הכנס השנתי של האגודה התיאוסופית, באומן- הולנד, בפני קהל של 3000 איש, ממחיש היטב את תפיסת עולמו. הוא מסביר לקהל למה הפירוק הכרחי. אף אחד לא יכול להתקרב אל האמת ע"י כל דרך שהוא מכיר. לא דרך כת או דת. האמת חסרת גבולות, ללא תנאים, בלתי ניתנת להשגה דרך שום ארגון – מסגרת מוכתבת מראש ואף ארגון לא מסוגל או יכול לכפות על אדם שום דרך מסוימת שבה הוא צריך ללכת. לא ניתן למסד את האמת. האמת טהורה, עניין אינדבידואליסטי ואסור להכתיב אותה. אם עושים זאת האמת הופכת להיות מתה, קפואה, אמונה דתית, כתית. היא ניכפת על אנשים וזה מה שהעולם ואנשים מנסים לעשות כל הזמן. האמת מצטמצמת, הופכת למוגבלת, לצעצוע של אלו שחלשים, ממורמרים וחסרי שביעות רצון. אי אפשר להוריד את האמת למטה- כל אחד צריך להתאמץ לטפס אליה. אי אפשר להביא את פסגת ההר אל העמק- אם אתה מגיע לפסגה אתה חייב לעבור דרך העמק, לטפס במדרגות, בלי כל פחד מהסיכונים של הליכה בצוקים תלולים. קרישנמורטי אמר שהוא לא מעוניין להיות חלק משום ארגון רוחני, מוסיף ואומר שאם ארגון חדש יקום במקום זה ,למטרת חיפוש האמת, הוא יוצר עבדות והופך את האנשים לנכים. מונע מהאדם לגדול וליצור את האחדות של עצמו – הנשענת על גילוי עצמי מוחלט- אמת ללא תנאים. הוא אומר שהוא לא רוצה או מחפש שאנשים ילכו אחריו. ברגע שאדם הולך אחרי מישהו אחר הוא מפסיק ללכת אחרי האמת. קרישנמורטי טען שהדבר היחיד שמעסיק אותו בצורה בלתי ניתנת לערעור ויסודי הוא לשחרר את האדם. יש לו תשוקה ורצון עז לשחרר את האדם מכל כלוב ומכל הפחדים. לא דרך מציאת דתות, כתות חדשות במקום ישנות, לא דרך יצירת עוד תיאוריות או פילוסופיות. הוא מעוניין לגרום לכל פרט לרצות את החופש המוחלט- לשבור את כל הגבולות ומגבלות. רק החופש יאפשר את מציאת האושר הנצחי- יאפשר את גילוי המציאות של העצמי ללא תנאים. הוא אמר שהוא מרגיש לגמרי חופשי, שלם, ורוצה שגם אחרים יהיו חופשיים ללא פחדים- מהפחד של הדת, מהפחד של רוחניות, מהפחד של אהבה , מהפחד של המוות, ושל החיים עצמם. הוא נותן דוגמא של אמן המצייר תמונה היות והוא מקבל מהעשייה הזאת שמחה – זה הביטוי העצמי שלו, הזהר שלו, זה מה שמאפשר לו את הבריאות הפיזית והנפשית שלו מבלי לרצות דבר מאף אחד. הוא טוען שהחיפוש של אנשים בחיים הוא אחרי סמכות חיצונית, שלטון- לזה הם רגילים. אנשים מקווים שהאחר ( שהם חושבים שיש לו כוחות מיוחדים), דרך ניסים, יהפוך אותם למאושרים ויביא אותם לעולם של חופש נצחי. הם יוצרים לעצמם כלובים. יש לו ביקורת חריפה על כך ש- 18 שנים הם חיכו לו- "מורה העולם" אבל מסרבים להתבונן באמת על הדברים, מחפשים אלים, נשארים עם אותם גבולות, אותם מחסומים. כולם עדיין תלויים במישהו אחר להשגת האושר שלהם. הוא טוען שרק מעטים מאוד מוכנים ורוצים להקשיב לו באמת, בצורה מלאה ושלמה בלי תנאים ( זה לא פאראדוקס למה שהוא כל הזמן יוצא נגדו?). הרוחניות האמתית היא רק כשהעצמי אינו נשחת, נישאר נקי , נצחי. כמו ציפור שמחה בשמיים נקיים , צלולים- לא תלויה, משוחררת מכל נטל, באקסטאטיות של חופש. קרישנמורטי חוזר ואומר שזה לא נכון שרק לאנשים מסוימים יש את המפתח לממלכת האושר. רק החיבור אל העצמי – דרך התפתחות, היטהרות, בניקיון כפיים של כל פרט הוא יכול להגיע לממלכת האושר. מי חוץ מאתה עצמך יכול להגיד לך אם אתה יפה או מכוער? מי חוץ ממך יכול להגיד לך אם אתה נקי כפיים? הוא אומר לאנשים שהם לא רציניים. "לרגלי המסטר" עוד בהיותו קרישנמורטי בן 14 כשרק הגיע לאנגליה כתב טקסט ( בשם האגודה התיאוסופית) שבו הוא מתאר 4 תכונות או איכויות שצריך לטפח מי שרוצה ללכת בדרך הרוחנית : יכולת הבחנה אי השתוקקות התנהגות נכונה אהבה ומוסיף שהפשעים הגדולים שעליך להימנע כדי להתקדם בדרך הם רכילות, אכזריות ואמונה טפלה. אהבה- היא האיכות החשובה ביותר, אם היא חזקה מספיק היא דוחפת את האדם להשיג את כל השאר. אין די בשאר התכונות בלי אהבה. לעיתים מפרשים את האהבה כתשוקה עזה להשתחרר ממעגל הלידה והמיתה ולהתאחד עם האלוהים. ניסוח זה הוא אנוכי ובעל משמעות חלקית בלבד. יותר מתשוקה ,האהבה היא רצון, החלטה ונחישות. כדי להגיע לתוצאה , על ההחלטה הזאת למלא את כל הווייתך ולא להשאיר מקום לשום רגש אחר. החלטה להתאחד עם אלוהים, לא כדי להימלט מהתשישות והסבל אלא כדי שבשל האהבה העמוקה שאתה חש לאלוהים תוכל לפעול עמו וכמוהו- להתמלא בחוסר אנוכיות ואהבה מושלמים. בחיי היום- יום יש לכך שני מובנים- לשמור מלפגוע בכל יצור חי תמיד תחפש למי לעזור. הרכילות- מתחילה ממחשבה רעה- שהיא בפני עצמה פשע. בכל אחד ובכל דבר יש גם טוב וגם רע, ניתן לחזק כל אחד מהצדדים בכך שנחשוב עליו. כך אפשר לעזור או לעכב את האבולוציה. אם אכן נימצא הדבר הרע אצל האדם שעליו חשבת זה רק מחזק ומזין את הרע. כך אתה מריע את המצב של האדם בעולם במקום להיטיב עמו. לעיתים אתה רק דמיינת ואז המחשבות הרעות יכולות לגרום לאדם להתנהג ככה. אתה ממלא את השכל שלך במחשבות רעות, כך אתה מעכב את ההתפתחות שלך- עושה מעצמך דבר מכוער ומכאיב במקום מראה יפה ומלבב. אכזריות- ישנם שני סוגים- בכוונה ושלא בכוונה. האכזריות הראשונה גורמת סבל במכוון ליצור חי אחר- חטא גדול , פעילותו של השטן לא של האדם. הקארמה של האכזריות היא נוראה מכל – בהודו אין הצדקה להתנהגות כזאת- חובה לא לגרום נזק לאחר. עלינו להיזהר מאכזריות בלתי מודעת – לעיתים מילה שנאמרת בלי זהירות פוגעת כמו דבר שנאמר בזדון. בדרך כלל זה קורה בגלל חוסר מחשבה וכל-כך הרבה סבל נגרם מחוסר זהירות – כששוכחים לחשוב איך פעולה מסוימת, דיבור ישפיע על אחרים. הדרך הרוחנית דורשת לחשוב גם על התוצאות של המעשים. קרישנמורטי אומר שצריך לפעול בדברים קטנים מדי יום, כדי ליצור את ההרגל- כי אם רוצים להתאחד עם אלוהים אין הדבר נעשה עבורך בלבד אלא כדי שתהפוך להיות ערוץ שבו אהבתו תגיע לרעיך. ההולך בדרך הזאת חיי לא רק עבור עצמו אלא עבור כל האחרים. הוא צריך לשכוח מעצמו לטובת האחרים. הוא כלי שדרכו יכולה מחשבתו של אלוהים לצאת לידי ביטוי. 7 שיחה של קרישנמורטי על הרכילות- "אני תוהה מדוע אנו מרכלים? לא מפני שהרכילות מגלה לנו את הזולת. ומדוע שאחרים יתגלו לנו? מדוע אנו רוצים להכיר את הזולת? מה הדאגה היוצאת מן הכלל בנוגע לאחרים? הרכילות היא צורה של חוסר שקט. בדומה לדאגה, היא מצביעה על מיינד לא שקט. מדוע השאיפה הזאת להתעסק עם אחרים, לדעת מה הם עושים ואומרים? מיינד מרכל הוא שטחי מאוד- זהו מיינד סקרני שמכוון באופן שגוי. לשואל נדמה שהזולת מתגלה לו ע"י התעסקותו בענייני הזולת- במחשבותיו, בהתנהגותו, בדעותיו. אולם האם נכיר את האחרים אם איננו מכירים את עצמנו? האם נוכל לשפוט אחרים אם איננו מכירים את דרכי החשיבה שלנו, את דרכי פעולותינו, את דרך התנהגותנו? האין זאת, כי השאיפה לגלות מה חושבים ומרגישים אחרים ולרכל עליהם היא בריחה? האין היא מציעה לנו לברוח מעצמנו? האין בה גם הרצון להתערב בחיים של אחרים? האם החיים שלנו לא קשים מספיק, לא מסובכים מספיק, ומכאיבים מספיק, שאנו צריכים להתעסק עם אחרים? מדוע אנו עושים זאת? למעשה כל אחד מרכל על מישהו אחר" "אני חושב שאנו מרכלים על אחרים כי איננו מתעניינים מספיק בתהליך החשיבה והפעולה שלנו. ברצוננו לראות מה אחרים עושים, ואולי גם לחקות אותם. אנו מרכלים על אחרים בדרך כלל, כדי לגנות אותם, וגם לחקות אותם. מדוע רוצים אנו לחקות אחרים? האם אין זה רומז על השטחיות שלנו? זהו מיינד קהה שמבקש ריגושים. במילים אחרות, הרכילות היא צורה של תחושה שאנו מתמכרים לה. מחפשים ריגושים מבחוץ ע"י רכילות. אם תהיה ער לכך, ירמז לך הדבר המון על עצמך. מן שטחיות, חוסר התעניינות אמתית ועמוקה בבני אדם. להתעניינות אמתית אין כל קשר לרכילות." "רובנו כשקוראים עיתונים יומיים מתמלאים רכילות גלובלית. זאת בריחה מעצמנו, מהקטנוניות שלנו, מהכיעור שלנו. אנחנו חושבים שע"י התעניינות שטחית באירועי העולם נהיה חכמים יותר ונוכל טוב יותר לטפל בחיינו. כל אלה הן דרכי בריחה מעצמנו. בתוכנו אנו ריקים, רדודים, אנו פוחדים מעצמנו, כל כך עניים בתוכנו, עד כי הרכילות משמשת לבילוי עשיר. אנו מנסים למלא את החלל הזה שבתוכנו בידע, בטקסים, ברכילות, כך שהבריחה מקבלת חשיבות עליונה, ולא ההבנה מה שיש. הבנת היש דורשת תשומת לב. כדי לדעת שאנו ריקים, שאנו סובלים, נדרשת תשומת לב עצומה ולא בריחה. אולם רובנו אוהבים לברוח, כי זה הרבה יותר נעים. כמו כן, קשה לנו להתמודד עם עצמנו , כשאנו מכירים את עצמנו כפי שאנחנו. זאת אחת הבעיות שמולה אנו עומדים. איננו יודעים מה לעשות. כשאנו יודעים שאנו ריקניים, שאנו סובלים, איננו יודעים מה לעשות. כיצד להתמודד ולכן אנו זקוקים לכל מיני דרכי בריחה........ קשה מאוד לקבל את היש. כאשר אנו מבינים את התהליך השלם של הרכילות, כשמבינים את האכזריות ואת האבסורד שכלולים בה, נשארים עם מה שאנחנו. ........." קרישנמורטי מדבר על מדיטציה כולנו מחפשים כל הזמן התנסויות מכל מני סוגים- התנסויות רוחניות, דתיות, מיניות, לצבור עושר, כח, עמדה, שליטה. ככל שאנו מתבגרים אנו שבעים ואולי מיצינו את ההשתוקקויות הפיזיות ויש חיפוש אחר התנסויות רחבות, עמוקות ומשמעותיות יותר. אנחנו מנסים להשיג אותם בדרכים שונות- להרחיב את התודעה למשל שזו אומנות או דרך לקיחת סמים.